הערב – ראש חודש אדר א', ומשנכנס אדר מרבים בשמחה. הרב יוני לביא דיבר אמש על שמחה בסדנת "מתחדשות", ואמר כך:
"ילדים רבים זה עם זה ומשלימים תוך דקה, ואילו מבוגרים סוחבים מריבות במשך שנים. מה הסיבה לכך? לילד חשוב להיות שמח, ולמבוגר חשוב להיות צודק. ילד רוצה שמחה, ורואה שהמריבה מרחיקה ממנו את השמחה, אז הוא שם אותה בצד. המבוגר רוצה להיות צודק, ולכן יכול להמשיך מריבה עד הקבר.
בחודש אדר יש לנו הזדמנות להתחבר אל השמחה הפשוטה. ושמחת בחייך. יש אנשים שאתה שואל אותם איך החיים, והם עונים: 'סוחבים... שורדים...'. פגשתי פעם אישה זקנה ששאלו אותה איך החיים והיא ענתה: 'מומלץ!'. היא גם באמת נראתה ככה, חיונית ושמחה.
גם בחינוך ילדים, יש המון מקום לשמחה. הדרך לחבר ילדים לערכים שלנו ולאמונות שלנו, היא דרך השאלה: איך אנחנו נראים כשאנחנו עושים זאת? איך נראית השבת שלנו וההכנות שלנו לשבת, בכיף? איך נראים המנהגים, מהדלקת נרות חנוכה דרך הניקיונות לפסח? האם יש התלהבות, יש חוויה? אני רוצה שהילדים לא ירצו לעזוב את שולחן סעודת השבת כי שם כל הכיף, כי שם הצחוק והשמחה, כי פראייר מי שלא נמצא שם".
חודש טוב ושמח.
