בעיירה קטנה גרו עשר משפחות יהודיות בלבד, ובהן רק עשרה גברים מבוגרים. מדי יום ביומו הם באו כולם להתפלל יחדיו, כדי שיהיה מניין של עשרה.
בגלל המחויבות הגדולה הזו, גם מי שחש עייפות או חולשה - פשוט התגבר ובא. כל אחד הבין שהכול תלוי בו. שבלעדיו לא יהיה מניין.
באחד הימים נערכה מסיבה חגיגית: לעיירה הצטרפה עוד משפחה יהודית! כבר למחרת בבוקר, לא התכנס מניין לתפילה. כל אחד הרגיש קצת פחות אחריות, ידע שיסתדרו גם בלעדיו, ופשוט פטר את עצמו מהמשימה...
פרשת השבוע, פרשת "במדבר", נפתחת במפקד מקיף שבו סופרים את הציבור ונותנים לכל יחיד, לכל משפחה ולכל שבט תפקיד ושליחות. המסר הוא שגם בקבוצות גדולות, גם בתוך עם שלם, לכל אחד יש מקום ומשימה. כל אחד הוא חשוב ויקר. וממש כמו באותה עיירה יהודית, כל אחד צריך להפנים שאי אפשר בלי החלק המיוחד שלו. גם כיום.
שנזכה להרגיש כך. שבת שלום.
- מאת: סיון רהב-מאיר
- פורסם:
- קטגוריה: החלק היומי
אהבת? רוצה לשתף?
- עוד פוסטים מתוך החלק היומי
סיון רהב-מאיר
סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.