התורה היום

נהוג להסתכל על התורה כעל משהו שמרני, קפוא, מקובע. אבל כשקוראים את פרשת וארא ואז מקשיבים לחדשות – מבינים שבפסוקים העתיקים טמון מסר מהפכני ואלטרנטיבי, שהאנושות עוד לא בדיוק סיימה לממש אותו. הרי מה סיפור יציאת מצרים אומר?
שאסור לשעבד ולנצל אף אחד, כי כל אחד נברא בצלם אלוקים וראוי ליחס של כבוד.
שלא רק בעל הממון שורד ולא כוח הזרוע קובע, כי צריך לתת חירות לכל פרט ולכל יחיד.
שמול התרבות המצרית הזולה צריך לכונן תרבות אחרת שבמרכזה שבת, חסד, קהילה, ענווה, לימוד ועוד.
שהמסע שלנו מוביל בסיומו אך ורק לארץ ישראל, אבל אין לנו "זכות על הארץ" אלא "חובה על הארץ", כלומר צריך להתנהג כאן בהתאם.
בקיצור, לא סתם נאמר שבכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, מעבדות לחירות.
הרי ברור שהמשימה הזו עוד לא הסתיימה.