היום – 4 שנים לפטירת הרב שמחה קוק, הרב הראשי של העיר רחובות במשך עשרות שנים, שכיהן בעוד תפקידים רבים וחשובים. הנה נקודה קטנה שאפשר ללמוד מאישיותו הגדולה:
הוא היה איש של רוממות. כל דבר חיובי שראה – ניסה להגדיל ולרומם. כל מעשה טוב וכל מצווה היו דבר יקר, הכי חשוב בעולם כרגע, וכולנו היינו שותפים. ככה הרגשנו לידו.
כשהוא למד ולימד תורה – זה כמובן היה העיקר. על כך העולם עומד. ואת החשיבות והרוממות הוא לקח איתו הלאה, לכל עשייתו: כשהוא היה סנדק בברית מילה ובירך את התינוק שנולד והסביר מה משמעות המצווה שמקיימים כעת, או כשהוא קיבל משפחה של עולים חדשים שהגיעו לארץ מרוסיה לרחובות. כשהוא חיתן זוג שמקים בית ודיבר מתחת לחופה (זכינו גם אנחנו, ור' שמחה ערך את חופתנו), וכשהוא התרגש כשהקימו יישוב חדש בארץ ישראל. כשקבע מזוזה בחנות חדשה בעיר רחובות, וגם כשניהל מאבקים ציבוריים נוקבים ונאם ודיבר בתקיפות.
הכול היה הכי חשוב, הכל היה התגשמות של נבואות עתיקות שהולכות וקמות לתחייה. גם בפרטים הקטנים - שומר בכניסה לבית ספר שאליו נכנס זכה ממנו למנה של רוממות. "אתה שומר כאן, וכך הילדים יכולים ללמוד, אשריך". הוא פשוט נתן לכל אחד, בחיוך ובנועם, תחושה נפלאה. ניסה לחבר כל דבר אל הקדושה, אל התכלית.
מוזמנים לנסות לחיות קצת יותר בתודעה כזו – למצוא רוממות וגדולה בחיים שלכם, ולרומם גם את הסובבים.
לזכרו.
