“אני זוכר שהגעתי לארץ אחרי ה-7.10. פגשתי בחור צעיר, ניצול מקיבוץ בארי, והוא חיבק אותי ואמר: ‘כל יהודי שאני פוגש - אני רוצה לחבק אותו’. אני זוכר שהיה תדר מסוים מאוד באוויר, של אחדות יהודית, של הבנה עמוקה מי אנחנו ומי האויב. למרות כל ההבדלים, אנשים באמת רצו לחבק אז כל יהודי. הנקודה היהודית העמוקה והמשותפת נחשפה.
זו הייתה התבהרות גדולה, אמת גדולה. אני מבקש מאיתנו לחזור לתחושה הזו. לשמר אותה”.
(המרצה האמריקאי, הרב יוסף יצחק ג’ייקובסון, מדבר באירוע של ארגון “מנוחה וישועה” עבור משפחות שכולות מישראל, יחד עם יהודים מארצות הברית)
