"שלום סיון, הערב ומחר ט"ו בשבט. רק בגיל מבוגר גיליתי שמה שלמדנו בגן הילדים זה יפה, אבל לא מספיק. זה לא רק חג נחמד של נטיעות.
ט"ו בשבט זה קודם כל תאריך שיש לו משמעות הלכתית. הרבה מהמצוות החקלאיות, המצוות של עצי הפרי, קשורות ליום הזה, שהוא 'ראש השנה לאילנות'.
יש מנהג קבלי לערוך 'סדר ט"ו בשבט'. לא צריך להיות מקובלים כדי להתחבר לזה: לאכול את פירות ארץ ישראל, לברך את אלוקים לפני האכילה ואחריה, לשבח את הפירות ואת הארץ הטובה שלנו. אלפיים שנה לא זכינו לחקלאות יהודית בארץ ישראל כמו בדור שלנו. הארץ חיכתה לנו.
ויש פה עוד מימד: החטא הראשון בתורה הוא חטא של אכילה - האכילה האסורה מפרי עץ הדעת. היום אנחנו יכולים לתקן את זה. לאכול בט"ו בשבט בקדושה ובשמחה. לברך ולרומם את האכילה שלנו.
אני יודע שיש מסביב המון כותרות וסערות וחדשות, אבל ט"ו בשבט מזכיר לנו את העיקר - ארץ ישראל, עם ישראל, תורת ישראל. זה הסיפור, זה החיבור, והוא הולך ומתקדם. והכול - עם מתיקות הפירות. זה היום להתפלל לצמיחה ולפריחה בכל התחומים.
שנזכה להתחבר קצת לעומק של היום הזה.
ט"ו בשבט שמח!".
