החופש הגדול, תכלס, מתחיל עכשיו. שולי גלעדי כותבת:
"אני זוכרת את היציאה מבית החולים.
בעלי מחזיק את הסלקל עם התינוק ואני לידו, הולכת ומחייכת לאנשים מסביב,
מתאפקת לא לפרוץ בצחוק מרוב אושר.
היה נראה לי שכולם מסתכלים עלינו: 'הנה הם הזוכים מהפיס'.
כן, אלה אנחנו!
נכנסנו לרכב, חגרנו את הסלקל עם הבכור היפה והתקשרתי לאמא שלי לעדכון קצר:
'אמא, האוצר בידינו, אנחנו בדרך הביתה!'.
אלה היו רגעי התהילה שלי בסגנון מוטה גור 
והיום אני מבקשת, בעיקר מעצמי:
הקייטנות נגמרו, האוצרות שלי חזרו הביתה,
בואי, תתנתקי מהפלאפון.
ועל הדרך תראי להם איך את נראית כשאת מציבה לעצמך אתגר.
לו יהי.
מוזמנות לאמץ ולשתף.
להצטמצם החודש הזה בבחוץ
ולהתרכז פנימה".
