ארבע אלמנות של מלחמת "חרבות ברזל" התארסו בשבוע. תקראו שוב את המשפט הזה. הנה רצף ההודעות המרגש-משמח, שאולי לא שמנו אליו לב:
אביה לובר, אלמנתו של יהונתן לובר שנפל בעזה, התארסה עם יהושע גילביץ, והנה מה שבחרו לכתוב: "ויהי נועם ה' אלוקינו עלינו, בשם כל ישראל, בתודה ענקית לה' יתברך, שמחים לבשר שהתארסנו. ועל ידי זה יושפע שפע רב בכל העולמות".
שלומית קלמנזון היא רעייתו של אלחנן שהציל כמאה מבני קיבוץ בארי ונפל בשמחת תורה. כך הודיעה על אירוסיה לשמואל פירר: "ואפילו בהסתרה שבתוך ההסתרה, בוודאי גם שם נמצא השם יתברך. מתוך כאב ההסתרה, מודים לה' יתברך על הנס ושמחים לבשר על אירוסינו".
שחר יהלום היא אלמנתו של יהודה יהלום שנפל בלבנון. בקרוב תתחתן עם איתמר גוטליב, שהיה הסמל בצוות של יהודה. וזו ההודעה שלהם: "ברגע קטן עזבתיך וברחמים גדולים אקבצך ובחסד עולם ריחמתיך, אמר גואלך ה'. ברוך השם, התארסנו. איתמר ושחר".
בכור סוויד הוא אחד הגיבורים של היישוב שלומית, שנחלצו להגן בשמחת תורה על היישוב הסמוך פריגן. אלמנתו נהורה כתבה טקסט ארוך על אירוסיה לניר פריד. הנה רק קטע: "מתוך המצב הקיים אני לומדת לבחור נכון, להאמין, לראות שיש גם טוב. להמשיך לבחור לחיות יחד, עם שני העולמות שתמיד יישארו. בכור שלח לי את ניר, שיודע להכיל את המורכבות שלנו. בתוך תוכי אני יודעת שזה מה שהוא היה רוצה בשבילנו".
כולן, חוץ משחר, אימהות לילדים. כולן לא מחפשות פרסום אישי, וגם לא אומרות לאחרים מה לעשות. אבל הן מרגישות רצון לשתף את עם ישראל גם בשמחה, אחרי השותפות הגדולה איתן באבל.
המילים והפסוקים והתיאורים בכל הודעה כזו נבחרו היטב, בקפידה, נכתבו בדמעות ובהתרגשות, אז כדאי להתעכב עליהם. יש בהם מסר לכולנו.
מזל טוב.
