לפני פטירתו, בפרשתנו פרשת ויחי, יעקב אבינו מברך את ילדיו ונכדיו בפרשה בפסוקים שהופכים לנצחיים ומפורסמים. הם מיועדים לא רק לצאצאים שלו באותו הדור, אלא גם לנו, צאצאיו, כאן ועכשיו:
"הַמַּלְאָךְ הַגֹּאֵל אֹתִי מִכָּל רָע, יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים, וְיִקָּרֵא בָהֶם שְׁמִי וְשֵׁם אֲבֹתַי, אַבְרָהָם וְיִצְחָק, וְיִדְגּוּ לָרֹב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ".
יעקב אבינו מברך את נכדיו, אפרים ומנשה, בניו של יוסף הצדיק שגדלו והתחנכו במצרים. הם הצליחו לשמור על זהותם היהודית גם בתוך תרבות זרה ומפתה. הברכה היא שבכל מקום שאליו יגיעו יהודים - ייקרא בהם השם שלו, ושל אברהם ויצחק. שבכל הגלויות, ממצרים דרך לונדון ועד מנהטן, וגם בירושלים ובתל אביב, ייראו עלינו שאנחנו הצאצאים של אברהם, יצחק ויעקב. והוא מבקש שאותו מלאך שעזר לו בכל הניסיונות, אותה השגחה ושמירה אלוקית שהוא הרגיש, תמשיך איתנו לנצח. עד היום, הורים מברכים את בניהם בכל ליל שבת: "יְשִׂימְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה".
מוזמנים לקרוא שוב את הפסוק, ואת כל הברכות בפרשה. יעקב נפטר, וכמו שבירך - דור אחרי דור נקרא עלינו השם של אברהם, יצחק ויעקב.
שיתקיימו בכולנו הברכות.
