מה הלימוד היומי שלכם?

"שלום, כאן אלירן ביתן, כותב יחד עם אשתי מירית. בתור מי שעשה כמה סבבים בעזה, אני זוכה לסיים עכשיו עוד סבב, אבל הפעם זה סבב של לימוד כל הנביאים והכתובים (הנ"ך). זה לימוד יומי שמתחיל בחג השבועות, ומסתיים כעבור שנה בחג השבועות. כדי להצטרף, כיתבו בגוגל: נ"ך יומי שפטי או לחצו פה, ותקבלו בכל יום 2 פרקים עם 2 שיעורים קצרים. בכל בוקר למדנו, ביחד וגם הרבה לחוד. מה קיבלנו?
חיבור פיזי וחיבור רוחני לאבותינו הקדושים, חשנו אותם פוסעים איתנו בכל פסיעה בשטח אויב. לא רק אותם חשנו, חשנו גם את הנכדים והנינים שלנו שעוד יבואו בעזרת השם.
ובימים המאתגרים שם, בהם גם איבדנו חברים קדושים שלחמו לצידנו – ירדה לי פתאום לראש תובנה חדשה: יש לחיות את הרגע, אבל יש גם להחיות את הרגע.
תפסת רגע עם חבר, ילד, בת זוג, או כל אדם שחשוב לך? תחייה את הרגע הזה, תכניס בו חיים, נסה להפוך אותו למשמעותי ככל האפשר.
לא רק בגלל שהחיים באמת קצרים, אלא בעיקר – כי ככה החיים הם באמת משמעותיים.
וכך, תוך כדי כל מה שקרה השנה, אנחנו היינו גם עם יהושע והשופטים, ישעיהו וירמיהו, יחזקאל, דוד המלך, שלמה המלך, רות ואסתר המלכה, עזרא ונחמיה.
ולמה אנחנו רוצים לפרסם זאת? קודם כל, כדי להגיד שההתמדה מנצחת. בעיות גדולות אפשר לפתור גם עם פתרונות קטנים. גם ברבע שעה ביום ניתן לסיים נ"ך או כל משימה משמעותית שבוחרים.
שנית, כדי להזכיר, לעצמנו קודם כל, שאין זמן קל, מתאים ונוח. אנחנו יוצרים את הזמנים. וזה נכון להכל – זמן זוגי, זמן משפחה, חברים, לימוד ואף זמני מנוחה. אם אתה מחליט להשקיע רבע שעה ביום במשהו חשוב, אתה תמצא רבע שעה ביום.
אברהם לינקולן אמר משפט נוקב: 'אם היו לי שמונה שעות לכריתת עץ, הייתי מקדיש שש שעות מהן כדי להשחיז את הגרזן'. כלומר, חשוב לשים לב להכנה, למה שבא לפני כן, ולא רק להסתער קדימה.
מבחינתנו, רבע השעה הזו ביום היא השחזת הגרזן האישי, הזוגי והלאומי שלנו.
אז סיימנו ואנחנו מתחילים שוב בעזרת השם. מצרף תמונה שלי מקריאת התורה בעזה. חזק חזק ונתחזק".