עשור לרב אליהו

היום לפני עשר שנים נפטר הרב מרדכי אליהו זצ"ל. רב ראשי, דיין, מקובל, הראשון לציון, ועוד לפני כן – אב ומחנך. הנה דברים שסיפרו עליו בניו:

• "זה פרט שאולי יישמע מוזר: רק בגיל מאוד מבוגר שמענו משפט כמו 'עכשיו נעצור ונאמר דבר תורה בסעודה'. אצלנו כל השיח באופן טבעי נע תמיד סביב דברים שנוגעים לתורה. כל הכיף שאבא עשה איתנו כילדים היה סביב היהדות: הוא שיתף אותנו בבניית הסוכה למרות שזה האריך את זמן הבנייה, ותוך כדי למדנו על הלכות סוכה. הוא קשר איתנו את הציצית וכך למדנו את הנושא. קנינו יחד ארבעת המינים. השותפות הזו שהוא יצר איתנו – בנתה בנו עולמות".

• "לצד הגדלות, אבא היה גם שוטף כלים כדי לעזור בבית, ומרדים אותנו. כשביקשנו סיפור לפני השינה, וגם טיפסנו עליו תוך כדי, הוא היה מספר סיפורי צדיקים. אבל תמיד ידענו, עם כל הנורמליות והטבעיות, כמה אבא מיוחד. בכיתה א' הלכתי לבית של חבר וראיתי את אבא שלו שוכב על הספה וסתם מעביר את הזמן וקורא עיתון. הייתי בהלם. הסתכלתי עליו כאילו ראיתי שור באמצע הסלון שלהם. הוא אמר לי: ילד, לא כולם אבא שלך".

• "אבא היה עסוק, אבל דווקא תשומת הלב שלו לכל האנשים שמסביב לימדה אותנו הרבה. היו מגיעים מאות אנשים ביום, והיית מסתכל מהצד על הרצף הזה, ובלי לשים לב היית מתחנך: כמה חשוב הוא הזולת, וכמה זמן יש להקדיש לו".

• "כשהוא לא הסתדר עם תלמיד מסוים והקשר ביניהם לא היה מספיק נכון וטוב בעיניו, הוא היה מקפיד להתפלל על אותו תלמיד. היו מקרים שבהם אפילו צם עבור התלמיד. כשמורים היו באים אליו עם טענות על תלמידים, נהג לשאול: קודם כל, אתה מתפלל עליו?".