"שלום סיון. נראה לנו חשוב לפרסם: לפני שנה ומשהו, היינו שלוש שותפות בדירת רווקות בירושלים. שלוש בנות בגילאי 33-35, אחרי שנים ארוכות ומתישות של חיפוש, שלפעמים גם הייאוש התגנב אליהן.
ובכן, בתוך חודשיים (!) שלושתנו התחתנו, וכשנה לאחר שלוש החתונות, זכינו כולנו להפוך לאימהות. קשה לתאר במילים את שלמות השמחה המשותפת.
אולי לא סתם, בימי הרווקות, בחרנו לקרוא לקבוצה המשותפת של הדירה שלנו בווטסאפ 'בשורות טובות'... באמת זכינו לבסוף לשטף של בשורות טובות, ברצף, בהפתעה, בהודיה.
השנה האחרונה הייתה עמוסת כאב ואתגרים לכולנו. למעשה, שלושתנו העברנו חלק גדול מההריונות הרחק מהחתנים שלנו, שהיו על מדים.
לפני כמה ימים התקיימה ברית המילה של התינוק השלישי, ואני מסתכלת אחורה וכותבת כדי להגיד לכולם שהכול אפשרי. השם יתברך לא מלמד אותנו סטטיסטיקה. אין לו שום מעצור מלהושיע אותנו.
לשלושת הילדים שלנו קוראים:
נעמי – על שם אימא של ענבל שהייתה אישה שמידת הנועם אפיינה אותה מאוד,
תמר – הבת שלנו, מלשון תם-מר, שתחלוף המרירות ותבוא המתיקות של התמר הישראלי,
ועמיחי-אורי – כי כאשר עם ישראל חי, והוא מאוד חי עכשיו, זה האור שלנו.
אני מצרפת תמונה שלנו מתפילת הודיה משותפת בקבר רחל, לפני הלידות.
הלוואי שכמו בדירה הקטנה שלנו, ובסיפור האישי שלנו, נזכה שכל עם ישראל יופתע לטובה השנה, מעל לכל החלומות. בשורות טובות!
לוטם ורקר, גם בשם ענבל בן-שלום ומוריה קובלסקי".
