“שלום סיון, שמי צור יגאל יפרח. הערב – יום פטירתו ה-30 של ראש משפחתנו, סבא רבא שלי, הרב רפאל כדיר צבאן, זקן רבני תוניס, הרב של נתיבות. רבים מכירים אותו כגדול בתורה, אך לא רבים יודעים איך הכל התחיל:
בכל שנה היה מגיע הרב צבאן לביתה של אישה אלמנה בשם מישה חורי, ומנחם אותה בתאריך השנתי של פטירת בעלה. כך כל שנה, בהתמדה, בלי לוותר, גם כשהיה עסוק וגם כשהיה חלש.
היה לו חשוב לומר לה מידי שנה שכל תורתו היא בזכות בעלה, ושבזכותו הוא זכה להגיע לאן שהגיע. מי הוא אותו האיש? ולמה הרב צבאן הקפיד כל כך לכבד אותו מידי שנה?
לאיש קראו חכם שלמה חורי, והוא שימש כגזבר הקהילה היהודית בג’רבה. חכם שלמה עסק רבות בדאגה למימון מסגרות חינוך לילדי ג’רבה העניים.
בוקר אחד, עבר חכם שלמה בשוק של הרובע היהודי בג’רבה וראה ילד קטן מסתובב משועמם בין הדוכנים בשוק. הוא התעניין באותו הילד והחליט לדאוג לו מיד למלמד בבית המדרש, ובלבד שלא ישוטט כך ברחוב ויתדרדר חלילה לתרבות רעה.
אותו ילד גדל לתפארת, העמיק בלימוד התורה ובקיום המצוות, ולימים עלה לארץ ישראל. שמו של ה’ילד’ – הרב רפאל כדיר צבאן.
חכם שלמה חורי נפטר בדמי ימיו בשנת 1937 בגיל 47 בלבד, אבל הילד רפאל לא שכח אותו לעולם. הוא הכיר לו טובה כל חייו והקפיד להגיע לבית אלמנתו כל שנה ושנה.
‘כל ילד צריך מבוגר אחד שיאמין בו’ אמר רבי שלמה קרליבך. זה היה המבוגר שהאמין בילד רפאל צבאן.
שנים אחר כך, סבא הלך לעולמו בגיל 85. וראו איזה פלא, ד’ כסלו הוא לא רק יום פטירתו של סבי. גם חכם שלמה חורי, אותו גזבר שדאג לסבי בילדותו, גם הוא נפטר לפני שנים רבות באותו התאריך. אנחנו מציינים עכשיו את יום האזכרה של סבא, שהוא גם יום האזכרה של חכם שלמה.
יש פה לימוד גדול על חסד, על הכרת הטוב, על חינוך ועל תורה, ועל נשמות שמחוברות בעולם הזה ובעולם הבא. בשורות טובות”.
- מאת: סיון רהב-מאיר
- פורסם:
- קטגוריה: החלק היומי
אהבת? רוצה לשתף?
- עוד פוסטים מתוך החלק היומי
סיון רהב-מאיר
סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
