שבת בתל אביב, עם ניצולי הנובה ועם מפונים. מאז פרוץ המלחמה, קהילת נווה צדק של הרב צבי הורוביץ ורעייתו ריבי, מארחת בכל שבת מפונים מגבול הצפון והדרום וגם ניצולים של המסיבה. אנשים טובים תורמים את הסעודות ואת האירוח, והשבוע ביקש הרב הורוביץ שנצטרף אליהם כדי לדבר שם ולראות מקרוב.
• הצעירים שהיו בנובה לא מפסיקים לשיר. וגם לבכות, כמובן. לקראת חצות שאלתי את אחד מהם, אבי, למה הוא מבקש שיתחילו לשיר עוד שיר שבת. "יש לי חברים שנרצחו וחברים שנחטפו. הם באו בטוב, באהבה, באור, ואז מולם בא מישהו עם RPG. זה שובר, זה מפרק. הסבירו לנו שחלק מהריפוי זה לחזור לשיר ולשמוח, לחזור להאמין בטוב", כך אמר והתחיל עוד שיר.
• ראיתי אנשים משדרות ומקרית שמונה שהשבת והקהילה פשוט מאירות אותם, מרימות אותם, פיזית ונפשית. "אנחנו בין מלונות", אמרה לי פריסליה משדרות. "ואני עם הקהילה הזו כבר שבוע רביעי ברצף. אני מחכה לביחד הזה, לקהילה, לתחושה של איזשהו בית בתוך כל הבלגן".
• בשבת בבוקר חגגו שם גם ברית מילה (לתינוק תל אביבי שקיבל את השם אלי) וגם בר מצווה (מזל טוב, יובל הרמן ומשפחתו). תחושה מיוחדת. המון אורחים, הרבה תל אביבים ותיקים, עולים חדשים בכמויות מרגשות (גם אלי התינוק הוא בן לעולים מצרפת), והרבה צעירים שהתחילו לבוא לבית כנסת דווקא עכשיו (שגב, גילי, ענת, ז'קלין – לא הספקנו לדבר מספיק). "אנחנו מוסיפים זכויות, מצוות ושמחות מול חמאס", הסביר הרב הורוביץ, למאות אנשים כל כך שונים וכל כך דומים שהתפללו ביחד לשלום החטופים, החיילים, המפונים...
• ופה ושם אנשים עולים לדבר. העיתונאי בן דרור ימיני אמר אחרי קבלת שבת שאנחנו צריכים עכשיו "אחדות ישראל", כמו כאן באולם, גם בעולם. ויהודה שיצא לחופשה קצרה מהמילואים בסג'עייה אמר לכולם שמה שהוא רואה פה – נותן לו כוח לחזור לחזית השבוע.
חשבתי שאחרי ששלושה חטופים נהרגו מירי כוחותינו, לא מתאים לכתוב את כל זה, בגלל מצב הרוח הלאומי. אבל אחר כך חשבתי שאולי דווקא בגלל מצב הרוח, חשוב שתדעו.
(בתמונה: הים של תל אביב, לפני שבת)
