ליל שבת. הקהילה הישראלית של טנפליי, ניו ג'רזי. דקות לפני שבת, ישר מפגישות חשובות בוושינגטון, מצטרפים אלינו רן ואורלי גלבוע, ההורים של החטופה דניאלה גלבוע.
אני רגילה להתפלל על דניאלה בת אורלי, והנה פתאום אורלי כאן. מאות אנשים מתכנסים לסעודת שבת, ורגע לפני הקידוש הרב יצחק גורשביץ, שליח חב"ד האהוב, מבקש מכולם להקדיש את "אשת חיל" לדניאלה, בתפילה לחזרתה המהירה.
זה מזמור ששרים בכל שבת, פסוק אחרי פסוק, לפי סדר הא'-ב'. מקדישים אותו לאמא, לאישה, לנשות האומה. והנה הוא מבקש שכולנו נקדיש אותו עכשיו לה. נשלח לה את המילים האלה מניו ג'רזי לעזה.
אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא...
לֹא יִכְבֶּה בַלַּיְלָה נֵרָהּ...
עוֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ...
תְּנוּ לָהּ מִפְּרִי יָדֶיהָ...
ככה התחילה שבת מרגשת ומשמעותית. כששאלתי את אורלי במהלך השבת מה מחזק אותה, מה נותן לה כוחות - היא אמרה שבדיוק הדברים האלה. מחוות של סולידריות וערבות הדדית מרחבי העולם, מאנשים שהיא לא הכירה קודם, אבל קשורה אליהם בעומק הנשמה.
שבוע טוב מניו ג'רזי. בשורות טובות.
