מה השליחות שלנו? איפה האגו והכבוד מפריעים לנו? השיעור השבועי של סיון רהב-מאיר, פרשת "קורח". מוזמנים להצטרף, מוזמנים לשתף.
- פרשת קורח היא הפרשה החמישית בספר במדבר. בפרשה מתוארת המחלוקת בין קורח לבין משה ואהרון. קורח מקנא בתפקידים החשובים שלהם, ורוצה גם. העונש שקיבלו קורח ואנשיו הוא סמלי: האדמה פוערת את יה ובולעת אותם, כי הקנאה לא מקדמת את האדם לשום מקום, אלא “קוברת” אותו בעודו בחיים, היא גורמת לו לשקוע ולהימחק. חז”ל סיכמו זאת במשפט נוקב: “הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם”.
- כלומר, קנאה היא לא סתם תכונה רעה, היא לא “עוד בעיה”. היא פשוט מוציאה את האדם מהעולם. זה מסוכן לחיות חיים של קנאה, תאווה וכבוד. חז"ל גם מציעים פתרון כשהם קובעים: “אֵיזֶהוּ עָשִׁיר? הַשָּׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ”. העשיר האמיתי מודה על מה שיש לו. לראות את הטוב שיש לנו בחיים, ולא לחמוד את מה שיש לאחרים – זו משימת חיים, בפרט בעידן הרשתות החברתיות והשופוני. אם הקנאה מוציאה אותנו מהעולם, גישה של שמחה והודיה מוסיפה לנו חיים בעולם הזה.
- קורח היה פופוליסט. הוא הטיח במשה: "כל העדה כולם קדושים". כלומר, כולם כבר קדושים ומושלמים, הם לא צריכים להשתפר. מול התפיסה השטחית וההמונית הזו, משה רבנו אמר לעם: "קדושים תהיו". חכמינו קבעו שמדובר בדוגמה ומודל ל"מחלוקת שלא לשם שמיים". לעומת זאת, המחלוקת בין בית הלל לבית שמאי, מחלוקת מכובדת שתכליתה הייתה לברר את האמת ההלכתית, היא סמל ל"מחלוקת לשם שמיים".
- והנה גילוי מפתיע: בניו של קורח ניצלו ולא נענשו כמוהו. הם שרדו. זוהי הוכחה שגם אם כל הסביבה והמשפחה הולכים בדרך שגויה - אפשר לבחור מסלול אחר וחיובי.
- נזכיר: בחוץ לארץ קוראים פרשה אחת אחורה, את פרשת "שלח לך". ובשבת הקרובה, בכל העולם, יציינו את "שבת מברכים", שבה מברכים את החודש הבא שמתקרב. חודש תמוז יחל בשבוע הבא.
שבת שלום וחודש טוב.
