אין פה שחור ולבן

1.

ואחרי שכעסנו על האלימות של חלק מהמפגינים, ועל אוזלת ידה של המשטרה, מה עכשיו? שאלתי אנשי חינוך מה הם אמרו השבוע לתלמידים שעלו מאתיופיה. גילה אמיתי מקיבוץ שדה אליהו, יועצת בבית ספר בעפולה, סיפרה שמשפטים כמו "מזדהים עם כאבה של העדה" – הם מרגיזים ושגויים. כי זה לא צעיר אתיופי שנהרג, זה צעיר ישראלי, אחד משלנו ולא מ"שלהם". לא "הם" כואבים אלא אנחנו. אסור לייבא לכאן את הרטוריקה האמריקאית, של מאבקי שחורים ולבנים. זה לא אותו סיפור. אנחנו עם אחד.
הרב אהרן אגל-טל הצביע על נקודה נוספת: אם סדר היום הישראלי הוא אזרחי לגמרי, מרוקן ממשמעות שנטועה בעבר הקדום שלנו, אזי ברור שהעדה האתיופית תמתין לתורה למחות. גם לה מגיע. אבל אם הייתה לנו תודעה חיה ומלבלבת של עם ששב מגלות אחרי אלפיים שנה, שבה כולנו יוצרים יחד זהות יהודית, אחינו מאתיופיה היו משתבצים היטב בפאזל המשותף. "הרי הם המבשרים לנו את נצח ישראל בדור הזה", אומר אגל-טל. "הם אלה שבאו באהבה ובתמימות לירושלים, וכששמעו שבית המקדש נחרב – פרצו בבכי אמיתי. אם אנחנו נחזור אל זהותנו האמיתית, הם יקבלו את מקומם המכובד בתוכה".

2.

הנה שלוש עצות שיכולות, אולי, לעשות סדר בליכוד ומימין לו:

• שרה, תרשי לו. תרשי לו לצרף את איילת שקד לליכוד. תני למותג הפוליטי החזק, הוותיק והמנוסה בישראל, בנימין נתניהו, לצרף אליו את המותג הפוליטי הנשי החדש והאהוב בישראל, איילת שקד. הדברים נכתבים בהנחה שאכן את זו שמונעת את האיחוד הפוליטי המתבקש הזה. אם אינך הכתובת, הרי שראש הממשלה צריך היה לעשות זאת כבר אתמול. השרים בליכוד וגם אנשי השטח מסכימים ואפילו לוחצים. כל המפלגות מסביב פושטות צורה, מחליפות מנהיגים ומצרפות פרצופים. הצעד המתבקש הוא שריון של שקד בחמישייה הראשונה, עם הבטחה לתיק המשפטים. זוהי הדרך היחידה לרענן ולחזק את הליכוד לקראת מועד ב' של הבחירות, ולתת תחושה שהבית בבלפור לא באמת מונע דברים שהם לטובת התנועה.
• נפתלי, קח פסק זמן. הדברים נכתבים מתוך הערכה לכישרון וגם לאופי של נפתלי בנט. גם יריביו במערכת הפוליטית דיברו על מעלותיו אלה אחרי הכישלון בבחירות האחרונות. יש לו עוד מה לתרום. בדיוק לכן צריך לומר לו, עם כל הכבוד: שב בבית, תעשה חשבון נפש או לפחות תן לנו תחושה שעשית חשבון נפש, תיהנה מההילה של "הוא עוד יחזור", ותחזור בזמן הנכון ולמקום הנכון. לא ככה. מקומך במכוני המחקר בארץ ובחו"ל, בוועידות בין-לאומיות ובפאנלים באולפנים – מובטח. לאחרונה הפכת ממועמד לשר ביטחון, עם אספירציות ריאליות לראשות ממשלה, למי שמחכה לתשובות מפייגלין האם יהיה מספר 1 או בכלל מספר 2 שלו. טוב שהוא לא משריין אותך שלישי. אם לא הצלחת לעבור את אחוז החסימה יחד עם איילת שקד, אלונה ברקת ושאר השמות, ודאי שלא תצליח גם בלעדיהם. צריך ללמוד לקח פשוט: בכל פעם שבה הציונות הדתית מתפצלת בין לייט לחרד"ל, היא מאבדת ארבעה מנדטים כשרים. בפעם הקודמת זה היה אלי ישי שכמעט נכנס, עכשיו זה אתה.

• הרב רפי, תתייעץ. משהו פה לא עובד. אפילו את הסכמי האחדות השבריריים שעליהם כבר חתם בבחירות הקודמות, הרב רפי פרץ מתקשה לאשרר. המפלגה מייצרת אינסוף הדלפות ותדרוכים וכותרות קטנוניות, סביב דברים שיכלו להיסגר בדיון קצר וממוקד בקבוצת ווטסאפ אחת. נניח שבנט והימין החדש אכן ישכילו שלא לרוץ בבחירות האלה. נניח שפייגלין המשיחי (הכוונה שהוא עצמו המשיח, כן?) ירוץ, אך ישרוף הפעם הרבה פחות קולות ציוניים-דתיים תמימים. זוהי אחריותו של הרב פרץ לעצב את הרשימה מחדש באופן אטרקטיבי, ולתת מקום לעוד קולות בתוך הציונות הדתית. בז'רגון הצבאי החביב עליו אפשר לומר: לפני חצי שנה קראו לך למילואים, ואולי צריך להחזיר ציוד. או לפחות לא להתעקש על המקום הראשון. הנה סתם שלושה שמות של אנשי עשייה מרשימים, ממש בשליפה: פרופ' יונתן הלוי, לשעבר מנהל המרכז הרפואי שערי צדק, ד"ר עליזה בלוך ראש עיריית בית שמש או האלוף במיל' יעקב עמידרור. לא ברור איך הכיפות הסרוגות מצטיינות בכל תחום ובכל שדה, ודווקא בפוליטיקה מצליחות להיכשל.

3.

כתבתי פה בעבר לא פעם על מתמודדים שוויתרו על תחרויות בין-לאומיות בגלל קדושת השבת. הסיפור הבא הוא אחר: נבחרת הרובוטיקה של חטיבת הביניים אמי"ת בנים במודיעין נמצאת כעת באוסטרליה, בתחרות First Lego League. לעיר סידני יגיעו בסוף השבו הזה 80 נבחרות מעשרות מדינות בעולם, וכולן יציגו את הרובוטים שתכנתו במהלך השנה ויתחרו בהפעלה שלהם במסלול מכשולים. בקטגוריה נוספת בתחרות, יציגו התלמידים את הפתרון שלהם לבעיה שקיבלו – למצוא פתרון מקורי לשהייה בחלל. הקבוצה ממודיעין עיצבה גרביים רוטטים שמסייעים לזרימת הדם של אסטרונאוטים.
התחרות תיפתח ביום חמישי ותינעל ביום ראשון. חברי הנבחרת, יחד עם המורה צחי גרין, חשבו והחליטו שלא יתמודדו במהלך שבת. המארגנים הסכימו להעביר חלק מהמשימות ליום שישי, ולפני כניסת השבת יעמידו התלמידים ליד הרובוט והעמדה שלהם שלט גדול, שיסביר מדוע הם נעדרים מהתחרות. וכך ייכתב שם: "מדוע אנחנו לא כאן היום? כי היום שבת, יום המנוחה של העם היהודי". הם גם צירפו קוד, שאותו ניתן לסרוק כדי להגיע לסרטון באנגלית שמסביר על משמעות השבת היהודית.
מנהל בית הספר, ליאור הלוי, העביר אליי השבוע את המכתב שכתב לתלמידיו: "כשראיתי את השלט שהכנתם לשבת, התמלאתי התרגשות וגאווה. אולי תפסידו כמה נקודות, אבל מבחינתי ניצחתם. בדורות קודמים שמענו על קידוש השם ועל מסירות נפש בהקשר טראגי, של נכונות יהודית למות עבור היהדות. אנחנו שמחים לחיות בדור שאחרי האינקוויזיציה, אחרי גזירות השמד ואחרי השואה. היום מסירות הנפש היא של אהבה, של ויתור מתוך רצון ולא מתוך כפייה, של הצגת השבת כערך לעולם כולו. זכיתם להיות שגרירים כאלה של השבת. שבת שלום".

הסטטוס היהודי: "אלוקים ברא את העולם כך שלכל אדם יש מראה ייחודי משלו, ולא ייתכן ששני נבראים יהיו זהים לגמרי. הסיבה לכך היא שלכל נברא יש תפקיד אישי, שאינו שייך לנברא אחר, והתפקיד הזה חיוני לצורך הגשמת תכלית הבריאה" (הרבי מלובביץ, שבשבת ימלאו 25 שנים לפטירתו)