"אני אתחבר עם האדם הזה, אבל הוא לא ישפיע עליי". "אני אצפה בסרט הזה, אבל הוא לא ישנה אותי". המשפטים האלה – מסבירה פרשת השבוע – לא נכונים. נרצה או לא נרצה, אנחנו מושפעים מאוד מהסביבה שלנו.
הפרשה מתארת איך כל השבטים הסתדרו סביב המשכן במדבר. זה לא רק תיאור טכני של מקומות. השבטים יהודה, יששכר וזבולון חנו בסמוך למשה ואהרון – ולכן הפכו לאנשים טובים ולמדנים יותר. שבט ראובן, לעומת זאת, חנה ליד קורח – וכך הוא נגרר להצטרף למרד של קורח נגד משה.
הלקחים של רש"י הם ברורים: "טוב לצדיק וטוב לשכנו. אוי לרשע ואוי לשכנו". כלומר, מי שסביבך משפיע עליך, לטובה או לרעה. פרשנינו מסבירים שלכן חשוב מאוד לדעת לענות לשאלות הבאות: ליד מי אתה נמצא בחיים, באיזו קהילה או חברה, והאם זה משפיע עליך באופן חיובי? מי קבוצת ההתייחסות שלך? מי האנשים שאכפת לך מה דעתם עליך? בפרשה רואים שההשפעה הזו היא לדורות, הסביבה משפיעה על כל הגורל המשפחתי, על הצאצאים. וכמובן - אנחנו לא רק מושפעים אלא גם משפיעים. האם אנחנו משפיעים על סביבתנו לטובה?
ובימינו צריך לדבר לא רק על השכן בבית ממול, אלא על השכן ברשתות, שנכנס לתודעה ולנשמה שלנו הרבה יותר: אחרי מי אתה עוקב ברשתות? באילו קבוצות ווטסאפ אתה נמצא, ולמה? הפרשה הזכירה לי את המשפט המפורסם: "אנחנו מעצבים את המרחב – ואז הוא מעצב אותנו".
שבת שלום (עם מי אתם הולכים להעביר אותה? זה חשוב).
