עיקרון משנה-חיים מסתתר בתחילת פרשת השבוע, פרשת "אמור": "אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן", כך אומר אלוקים למשה רבנו, ורק אז הוא מפרט מה להגיד לכוהנים, איזה מצוות לתת להם. אבל רגע, למה צריך לספר לכוהנים שהם בני אהרון? למה להזכיר לכהנים שהם צאצאים של אהרון הכהן? הם הרי יודעים את זה.
חכמינו מסבירים: לפני הכל, צריך לחבר את הכהנים אל השורשים שלהם. ככה הם נזכרים בחשיבותם, באביהם, אהרון הכהן, שהיה דמות חינוכית ורוחנית. רק אחר כך, כשהם יודעים מאיפה הגיעו, אפשר להתחיל לתת להם הוראות. קודם כל צריך לרומם, לחבר לשרשרת הדורות.
למעשה, אלוקים קורא כך לכל אחד מאיתנו: דע מאיפה אתה מגיע. זה ימלא אותך בכוחות ובתחושת שליחות. התכונות של אבותינו נמצאות גם בנו, ואם נתחבר אליהם ונלמד מהם, נכיר טוב יותר את עצמנו ונבין מי אנחנו ומה אנחנו יכולים להיות. הנביא ישעיהו מזכיר שאם נלך אחורה, לסבא של סבא של סבא, נגיע ממש להתחלה: "הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם".
אם אנחנו רוצים להניע אנשים לפעולה – הילדים שלנו, למשל, וגם אנחנו בעצמנו – אנחנו צריכים להתחבר לעבר, לקדושה, לסיפור הגדול. כל מי שקורא את השורות האלה עכשיו, הוא צאצא של הרבה אישים יקרים שחיו פעם, עד לאברהם אבינו ושרה אימנו. כדאי להתבונן בכך רגע. אולי זה יגרום לנו להתחיל את היום אחרת.
