הפרשה מתארת בפירוט משבר כלכלי, ביטחוני ובריאותי שעלול להופיע. צרה אחת תוביל לצרה קשה ממנה, משבר ירדוף משבר. ומה הסיבה להתדרדרות? כך נכתב בפרשה: "תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹוקיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל". כלומר: מצבנו הולך ומחריף כשאין שמחה ואופטימיות ורוח טובה, כשלא יודעים להודות על מה שיש. זה המתכון – להצלחה או לכישלון.
נראה לי שהבעיה שלנו כרגע אינה רק הקורונה, אלא האווירה הקשה והמרה, הייאוש, החשדנות, חוסר היכולת להרים את הראש ולפעול בצוותא. אנחנו במצוקה. אין טעם להשקיע כעת אנרגיה רק באיך הגענו עד הלום, אלא יותר באיך יוצאים מזה, ביחד, קדימה, עם אמון ושיתוף פעולה.
יהי רצון שיתקיימו בנו בקרוב גם הברכות המופיעות בפרשת כי תבוא: "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם, וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ".
