אנחנו אומרים לילדים לא לקחת סוכרייה מאדם זר ברחוב, אבל רוב הפגיעות בילדים נעשות על ידי אדם מוכר. זה אחד הדברים שהכי קשה לתפוס: הרשע לא תמיד נראה רשע. לפעמים הוא איש נחמד בחליפה. פעם אחר פעם מתפוצצות פרשיות על אנשים ידועים ומצליחים, ופעם אחר פעם אנחנו מופתעים.
פרשנינו מתעכבים על דמותו של עשיו, שבפרשת השבוע יעקב נמלט ובורח ממנו. אנחנו הרי מדמיינים את עשיו הצייד כאיש אלים, אכזרי ודוחה. מישהו שהיינו נרתעים ממנו ברחוב. אבל הרב אליהו דסלר, למשל, טוען שאסור לנו להתעלם מכך שעשיו היה מנהיג רוחני מרשים. בתורה מסופר כיצד 400 איש הלכו אחריו בהתלהבות. הוא היה המנטור שלהם, הקואוצ'ר.
לדברי הרב דסלר, עשיו היה הראשון שהביא לעולם את הצביעות הזו: כלפי חוץ אתה יכול להיות פרופסור, או בכיר בממשלה, או רב, ובפנים – להיות עשיו הרשע.
אסור לחיות בחשדנות ולאבד את האמון בטוב, ובכל זאת, הפרשה מציעה לנו תזכורת שנתית: לבדוק האם האדם מהווה גם דוגמה אישית, לבחון היטב מה מסתתר מאחורי המסיכה של הכריזמה או הכישרון, לזכור שהרשע לא תמיד נראה כמו שדמיינו.
