איך יודעים שמישהו גדול באמת גדול? אכפת לו מדברים קטנים. שימו לב לפסוקים הבאים בפרשת השבוע.
משה רבנו מתאר את גדולתו של אלוקים ואומר: "כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדֹנִים. הָאֵל הַגָּדֹול, הַגִּבֹּור וְהַנּוֹרָא..."
אבל מייד אחרי המילים הגדולות האלה, הוא מתאר גם מה מעסיק את הקב"ה, ממה אכפת לו: *"עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר לָתֶת לוֹ לֶחֶם וְשִׂמְלָה".* האלוקים הגדול הגיבור והנורא לא מנותק ומרוחק, הוא כביכול "יורד" למטה, ומקשיב ואוהב ודואג מול הבעיות של האנשים שנחשבים יותר "שקופים" בחברה. הוא מתעסק בשמלה ובלחם של היתום, הגר והאלמנה.
אנשים עלולים לטעות ולחשוב: אלוקים כל כך רם ונישא, שלא אכפת לו ממך וממעשיך, זה קטן עליו, הוא מעל זה. אבל התורה מלמדת כאן עיקרון חשוב: אלוקים גדול דווקא כי הוא משגיח ונמצא בכל פרט קטן.
וכדי ללכת בדרכיו ולהיות אנשים גדולים - עלינו לשים לב לדברים שנראים קטנים.
מוזמנים ליישם, גם כרגע.
