אנחנו חופשיים? 

ניר מנוסי כותב על הפרשה ובעצם, על החיים שלנו: "כשאנחנו קוראים בתורה את סיפור יציאת מצרים, צריך להסתכל על חברת השפע המערבית ולומר את האמת: אנחנו משועבדים לחופש. נוצר כאן פרדוקס. העלינו את החופש לראש סולם הערכים – וכך השתעבדנו לו.

יש תרבות שלמה שמשדרת לנו: אל תהיה פראייר, אתה חייב ליהנות ולנצל כל הזדמנות. תצבור חוויות, תנסה הכול, תספיק הכול. אבל יש כל כך הרבה אפשרויות, שזה בלתי אפשרי.

תנסו לבחור גבינה או שמפו בסופר ותגלו שיש 20 אופציות. ומה קורה כשמדובר על לבחור מקצוע? או בת-זוג? ואז אתה מבולבל, מתוסכל וגם אחרי שכבר בחרת – אתה משווה את הבחירה שלך לזו של אחרים, ואתה לא בטוח.

לא נעים לנו לומר שאנחנו צריכים שיגבילו קצת את חופש הבחירה שלנו. כשאין בכלל אפשרות בחירה – אתה לא חופשי, אבל כשיש לך יותר מדיי אפשרויות – גם זה משתק.

התוצאה היא שמי שרוצה לטייל בכל המקומות ולאכול את כל המאכלים ולשתות את כל סוגי היינות – לא מצליח לחוות את החוויה האמיתית: חוויית ההתמקדות. להתמקד במשפחה שלי, בבית שלי, בחיים שלי. נדמה לי שאני חווה הכול, אבל אני מאבד את המקום הפשוט והתמים שדורש התמסרות ולא התפזרות, שדורש להעמיק ולהשקיע.

חופש הוא ערך חשוב, אבל הוא צריך להיות המשרת שלנו ולא האדון שלנו. חופש נצרך כדי לממש ערכים אחרים. המצב המתוקן הוא מצב שבו אני יודע מה השליחות שלי, מה אני רוצה לעשות בעולם, והחופש משרת את זה. ככה יוצאים לחירות - מהחירות המוגזמת.

זה האתגר, מהפרשה ועד היום".