זהו שבוע ראשון של שגרה השנה. יש בו פעילות מיום ראשון ועד שבת. במוסדות החינוך, במקומות העבודה וגם אצל 342 אלף סטודנטים שמתחילים היום את שנת הלימודים האקדמית. בהצלחה לכולנו.
איך לא ליפול ישר מחודש תשרי, אל שגרה עמוסה ולחוצה? איך החיים לא יהפכו לרצף של מבחנים ומטלות?
בפרשת בראשית שקראנו בשבת מתואר איך אחרי ששת ימי המעשה, אפילו אלוקים הפסיק ונח. רש"י כותב:
"מַה הָיָה הָעוֹלָם חָסֵר? מְנוּחָה. בָּאת שַׁבָּת בָּאת מְנוּחָה, כָּלְתָה וְנִגְמְרָה הַמְּלָאכָה".
כלומר, היה בעולם הכול. רק דבר אחד היה חסר: המנוחה, השקט, ההרפיה. אלוקים לימד אותנו שגם מי שהכי מוכשר, וורקוהוליסט והישגי צריך לדעת להתנתק מכל מה שבחוץ - ולהתחבר למה שבפנים.
זה לא מובן מאליו שכל העולם קיבל את המבנה הזה של השבוע. בתקופת המהפכה הצרפתית, למשל, ניסו לבטל בצרפת כל השפעה דתית ועברו לשבוע של עשרה ימים. זה כמובן נכשל.
דווקא בפתיחת שנה של פעילות, זוהי תזכורת למצוא גם בתוך כל הרעש, פעם בשבוע, את יום המנוחה. לתכנן מראש איך נעצור את המירוץ.
שתהיה לנו שנה של עשייה ברוכה, ומנוחה בתוכה.
