“שלום סיון, כולנו בטלטלה. ההוראות לחזור לשגרה, מאפס למאה, מאוד מאתגרות. ההישגים מול איראן אדירים. אבל רק אתמול עוד נפלו בניינים ונהרגו אנשים בבאר שבע, והיום פותחים את כל מערכות החינוך והעבודה באופן מלא. ואז הגיעה הידיעה על שבעה נופלים יקרים בתקרית קשה בעזה.
אני רוצה לשתף ברעיון מפרשת השבוע, ‘קורח’, שנקרא השבת, ושחיזק אותי היום.
בפרשה קורח מערער על המנהיגות של משה וגורם לטלטלה גדולה בעם ישראל. ואז, בשיא המחלוקת, כתוב שמשה רבנו אומר לו כך: ‘וַיְדַבֵּר אֶל קֹרַח וְאֶל כָּל עֲדָתוֹ לֵאמֹר: בֹּקֶר - וְיֹדַע ה’ אֶת אֲשֶׁר לוֹ’’. ורש”י מביא 2 פירושים על המשפט הזה, שניהם כל כך מתאימים להיום:
ההסבר הראשון הוא שמשה פשוט מבקש לחכות לבוקר, להמתין עוד יום. הוא בעצם אומר לקורח ולאנשיו, כמו שאומרים היום: בואו תישנו על זה עוד לילה. כי לפעמים צריך לתת לכולם קצת מנוחה והרפיה, בעיקר בשעות סוערות. משה רבנו רצה שאש המחלוקת תישקע, שהדברים יירגעו. לפעמים פשוט צריך לתת לדברים קצת זמן. לקחת נשימה.
אבל רש”י נותן הסבר נוסף למילה ‘בוקר’: כמו שאלוקים ברא את העולם עם בוקר וערב, עם אור וחושך, כך יש גבולות ברורים בעולם בין טוב לרע, בין נכון ללא נכון. קורח לא יכול לשנות את הבריאה, את הסדר האלוקי.
וגם בזמננו - יש טוב ויש רע בעולם. אנחנו הטוב. המאבק בין אור לחושך ממשיך, בכל החזיתות, והעולם הזה אינו הפקר. בסוף, בעזרת ה’, האור ינצח את החושך.
בתפילה לעילוי נשמת הנופלים הי”ד, ולהצלחת כל עם ישראל, שמביא את הבוקר, את אור השחר, לאנושות כולה”.
