"שלום סיון, זוהי תמונה של סבתא שולמית טולדנו, יחד עם הנכדים שלה, נריה ואורי צדוק. לפני כחודשיים התאלמנה סבתא שולה, לאחר שסבא ציון היקר נפטר מקורונה. בשבוע שעבר סבתא אומתה לקורונה. החשש שהיא תישאר לבד כל התקופה לא נתן לנו מנוח. ואז גם נריה ואורי אומתו לקורונה. מיד, בלי להסס, הם הצהירו שהם הולכים לבלות את הבידוד עם סבתא שולה.
ככה הם עוברים את התקופה, ימים שלמים, לבד אבל ביחד. מבשלים, משחקים, קוראים, מדברים, מעלים זכרונות, ובשבת עושים קידוש וסועדים. שאף אחד לא יעליל על הנוער שלנו שהוא אדיש והתמכר בקורונה למסכים. הנה שני בני נוער שהתמכרו לסבתא...
פרשת השבוע היא פרשת 'בשלח', ובשיאה מופיעה שירת הים, השירה שבני ישראל שרו אחרי קריעת ים סוף. אחד הפסוקים בשירת הים הוא: 'זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ, אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמְמֶנְהוּ'.
פרשנינו מסבירים שהפסוק הזה מציג את השילוב הראוי לכל אדם: זה אלי ואנוהו – כלומר, כל אחד צריך לטפח את האמונה שלו, לא לעשות העתק-הדבק כמו רובוט אלא לפגוש את אלוקים באופן אישי. אבל גם: אלוקי אבי וארוממנהו – צריך להתבסס על האמונה של אבותינו, של הדורות הקודמים, ללמוד מניסיונם ולהמשיך את דרכם.
לא קשה להבין למה התחברנו השבוע לפסוק הזה".
