דבר התורה מוקדש הבוקר לעילוי נשמת הנופלים באסון בבנימינה ולרפואת הפצועים:
רבים שמעו את החדשות אתמול תוך כדי בניית הסוכה. סוכות בפתח. ובמהלך חג הסוכות, כשאוכלים לחם ומברכים את ברכת המזון, מוסיפים משפט: "הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת". הכוונה היא שהרחמן, אלוקים, יקים את עם ישראל שנפל וירים אותו מעלה. והברכה הזו מבוססת על נבואה של הנביא עמוס, נבואה שבה אלוקים מודיע: "ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת". אבל למה להגיד שאנחנו כמו סוכה? למה לא להמשיל אותנו לבית, לארמון, או לכל דבר אחר?
פרשנינו מסבירים שבית, אם הוא נופל, פשוט נהרס. צריך לבנות בית חדש, מההתחלה. אי אפשר להקים שוב את אותו בית וזה לוקח זמן רב. אבל סוכה היא גמישה. היא כל הזמן עוברת טלטלות. יש הרבה סערות וזעזועים שמפילים אותה, אבל היא תמיד שבה וקמה. אפשר תמיד להעמיד אותה שוב. ככה אנחנו. הסוכה - היא סמל לירושלים, לבית המקדש, לאומה הישראלית.
רש"י מסביר שהמשפט הזה הוא פשוט הסיפור שלנו - בסוף כל הגלות והייסורים והצרות, תבוא הגאולה, הנחמה, הישועה והתקומה. הבוקר הזה אנחנו מבקשים: הרחמן הוא יקים לנו את סוכת דוד הנופלת.
