האם מישהו צילם הבוקר בהתרגשות את הילדים שלו בדרך לבית הספר? סביר להניח שלא. רק לפני רגע הכול היה מרגש, חגיגי, מצולם. האם הילדים נכנסו גם הבוקר לכיתה באווירה חד-פעמית? מה קורה כשריח הספרים החדשים עובר? ומה קורה בשאר תחומי החיים – אחרי כמה שנים בעבודה, או בזוגיות?
בפרשת השבוע נכתב: "הַיּוֹם הַזֶּה ה' אֱלֹוקיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה". למה נכתב "היום הזה"? הרי התורה ניתנה לפני אלפי שנים. רש"י מסביר: "בכל יום יהיו בעיניך כחדשים, כאילו בו ביום נצטווית עליהם".
זה אחד האתגרים הגדולים בחיים, והוא דורש חשיבה ועמל ומסירות וחוכמה: להצליח להרגיש כל יום שוב למרגלות הר סיני, עם כל ההתרגשות וההתחדשות. לשמר את תחושת הבראשית בכל תחום יקר וחשוב בחיים, ולא לחוש שהכול שגרתי ומאוס.
שנזכה כולנו, גם הרבה אחרי ה-1 בספטמבר, שבכל יום יהיו בעינינו הדברים כחדשים.
