תודעה ירוקה. קיימות. שמירה על הסביבה. תפיסת העולם היהודית בנושאים האלה צומחת גם מתוך פרשת השבוע. הפרשה קובעת שגם בזמן שמטילים מצור על עיר, אסור לפגוע בעצים שבה: "לֹא תַשְׁחִית אֶת עֵצָהּ לִנְדֹּחַ עָלָיו גַּרְזֶן, כִּי מִמֶּנּוּ תֹאכֵל וְאֹותוֹ לֹא תִכְרֹת".
חכמינו לומדים מהפסוק הזה איסור כולל ושמו "בל תשחית": לא רק עצים אסור להשחית, אלא כל דבר שיש בו תועלת. ולא רק במלחמה, אלא בכל מקום ובכל זמן. זה מחייב אותנו להסתכל ברגישות על כל חפץ בעולם, ולהיזהר לא להרוס.
מהרב יעקב אדלשטיין שמעתי פעם סיפור קטן-גדול על אדם שבאמת חי כך: הרב אברהם ישעיהו קרליץ כונה החזון אי"ש. הוא היה הרב של הרב אדלשטיין, וביקש ממנו פעם לכתוב עבורו כמה שורות, בבלוק של נייר מכתבים. הרב אדלשטיין כמעט התחיל לכתוב בראש העמוד, אבל החזון אי"ש ביקש שיתחיל בחלק התחתון של הדף, כדי שהוא יוכל לחתוך את החלק הזה, ועדיין ישאר לו חצי דף ריק, לשימוש בהמשך.
"למדתי ממנו כמה צריך לנצל כל משאב, כמה צריך לחיות עם עדינות ומודעות כלפי העולם", סיפר הרב אדלשטיין. "אני רואה לפעמים אדם שיושב באירוע ולוקח כמה כוסות חד פעמיות בערב אחד, סתם. 'בל תשחית' הוא ציווי כללי וכל אחד צריך לחשוב איך הוא מיישם אותו בחיים שלו".
