אתם מכירים אנשים צעירים שהם זקנים מאוד? ואנשים זקנים מאוד – שהם ממש צעירים? פרשת השבוע נפתחת בתזכורת לכך שהגיל הביולוגי שלנו הוא לפעמים רק מספר:
"וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים, שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה". למה הגיל של שרה אימנו נכתב בצורה מפורטת כל כך – מאה שנה, עשרים שנה ושבע שנים? פרשנינו מסבירים: בגיל מאה שרה הייתה כמו בת עשרים, ובגיל עשרים – היא הייתה כמו בת שבע. בכל גיל ובכל שלב בחיים, היא שמרה על רוח צעירה ורעננה. היא לא אמרה: זהו, אני את שלי כבר עשיתי. היא שמרה על חיוניות, תמיד פעלה והתקדמה.
רבי נחמן מברסלב כותב כך, על שרה אמנו וגם עלינו:
"זה עיקר השלמות – שיתחיל לחיות בכל פעם. ואפילו כשמגיע לימי הזקנה, יהיה בעיניו עדיין תינוק לגמרי, כאילו לא התחיל לחיות ולעבוד את ה' כלל, ויתחיל לחיות בעבודתו יתברך בכל פעם מחדש. וכך לגבי שרה אימנו, שכל מה שמזקין הצדיק – הוא עדיין תינוק בעיני עצמו, ועל ידי זה מוסיף בעבודתו בכל פעם".
שנזכה להיות צעירים, בכל גיל.
