דברים ששמעתי הערב בשדרות: 20 שנה להירצחה של אלה אבוקסיס הי"ד. היא הייתה בת 17 כשהגנה על אחיה הקטן תמיר מפני רקטה שנורתה מעזה. כך תמיר הקטן ניצל. הערב הוא נאם באזכרה, ואת הדיבורים שלו צריך לשמוע גם מחוץ לאולם בשדרות:
"אלה, עשרים שנה עברו מאז שעמדת מולי, הסתכלת לי בעיניים והשכבת אותי לרצפה כשאת מגינה עליי בגופך. עשרים שנה מאז שאת, אלה אחותי, ברגע אחד של אינסטינקט, עשית את מה שהיית כל חייך! היית נערה של אמונה, תורה, מצוות, אכפתיות.
בפרשה שקראנו בשבת, עם ישראל עומד לפני ים סוף. הים לפניהם, המצרים מאחוריהם. וגם הם, בדיוק כמוך, הרגישו מצוקה. נחשון בן עמינדב הפך באותם רגעים לסמל של מסירות נפש, של אמונה ושל ביטחון מוחלט. הוא היה הראשון, הנחשון, שזינק לים, ואז הים נבקע.
הרבי מלובביץ' מגלה עוד רובד בסיפור קריעת הים: הכוח שממנו נחשון פעל, לא היה רק אמונה וביטחון פשוטים באלוקים, אלא גם הבנה וידיעה ברורה שהסיפור של עם ישראל בראשית גאולתו – לא יכול להסתיים בכישלון. לסיפור שלנו חייב להיות סוף טוב.
גם את, במעשה נחשוני, הגנת עליי.
מאז שמחת תורה – ראיתי אותך באלפי אנשים. כל כך הרבה מסירות נפש יש בעם שלנו. כמה היית שמחה לדעת שעם ישראל מתנער כעת, ועובר מהגנה להתקפה.
כמה היית שמחה לדעת שהקמתי משפחה, ושקראנו לבת שלנו על שמך.
אני מאחל לכולנו, בעזרת השם, שנזכה בימינו אנו, לראות בעינינו גם את מה שנאמר בסוף הפרשה: 'כִּי מָחֹה אֶמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם'.
לפני עשרים שנה, כשהתבוססת בדמייך, הייתי שם. קיבלנו אז כולנו, ואני במיוחד, את הציווי: 'בְּדָמַיִךְ חֲיִי'. זה מה שאני מנסה לעשות מאז. לחיות בשליחות, להיות קצת יותר אלה".
