מה הדבר הראשון שאנחנו אמורים לעשות, עם כניסתנו לארץ? להרגיע. לא להתמלא בתחושת בעלות ורכושנות על הקרקע, אלא דווקא להרפות, לשמוט. "כי תבואו אל הארץ", מתחילה פרשת השבוע החדשה, פרשת "בהר". "כי תבואו אל הארץ – ושבתה הארץ שבת לה'". כלומר, כבר במדבר, מספרת לנו התורה שכאשר נגיע לארץ נתבקש לשמור לא רק על השבת, אלא גם על "שבת הארץ", על שנת השמיטה. פעם בשבע שנים צריך לאפס את המערכת, להפסיק לעמול ולהתפרנס ולקנות ולמכור, לשמוט קצת את השליטה הבלתי פוסקת שלנו במציאות למשך שנה שלמה.
פרשנים רבים מסבירים ששמיטה היא עיקרון חשוב לחיים גם אם אתה לא חקלאי, וגם אם עכשיו בכלל לא שנת שמיטה. הנה משפט מקסים שכתב הרב קוק על רעיון השמיטה:
"דחיפת הגידול וההשתלמות של החיים, צריכה שתצא אל הפועל על ידי נתינת רווח של הפסקה והתנערות ממהומת החיים הרגילה".
מומלץ לקרוא שוב. כדי שהחיים יגדלו ויתקדמו – צריך רווח של הפסקה והתנערות ממהומת החיים הרגילה. והוא כתב את זה על "מהומת החיים" של המאה הקודמת, על מהומת הסוס והעגלה, עוד לפני הווטסאפ.
