רוצה לקבל עדכונים למייל?

נשמח לשלוח לך באופן אישי סיכום שבועי מצוות האתר:

‏ההספד של המלצר

הרב בעדני
צילום: יעקב כהן

עשרות אלפים ליוו אתמול בצהריים למנוחות את הרב שמעון בעדני, שנפטר בגיל 94. אבל את הדברים הכי מרגשים אודותיו שמעתי ממקור מפתיע. בערב, באירוע שהייתי בו, ניגש אליי המלצר, יוסף, והתחיל לספר לי על ההיכרות איתו. רשות הדיבור ליוסף:

"חזרתי עכשיו מההלוויה, בקושי הספקתי להתארגן לעבודה וקצת מוזר לי להגיש פה מנות. חשוב לי שיידעו שהרב היה צנוע ועניו, וגם בגיל מבוגר הלך תמיד להתייעץ. גם כשכבר היו לו עשרות אלפי תלמידים בארץ ובעולם, הוא עדיין חיפש אנשים חכמים יותר ממנו כדי לשמוע את דעתם. זו תכונה מאוד מיוחדת".

כשיוסף הגיע שוב לשולחן, עם המנה העיקרית, ביקשתי לשמוע עוד: "אנחנו בתקופה שבה לפעמים יחסי הציבור גדולים וחשובים יותר מהעשייה. לרב בעדני לא היו 'דוברים' ו'מקורבים'. הוא ממש סירב לזה. היה לו טלפון אישי ולפעמים גם בזמן שהוא למד הטלפון היה לידו, כי אולי מישהו יצלצל. אני אישית יודע שמי שצילצל – הגיע ישר אליו, בלי שום מזכירים. הוא היה יכול לעצור את הלימוד כדי לחזק בטלפון אלמנה שהיה לה קשה, ואז מייד לחזור ללמוד.

"התפרסם היום וידאו שלו מתקופת הקורונה והסגרים, עומד בכניסה לבית הכנסת ובוכה. כולנו הצטערנו שהכול נסגר, אבל לו, שהיה מחובר מאוד לתורה ולתפילה בציבור, היה קשה במיוחד. אז הוא פשוט נעמד בכניסה לבית הכנסת, והתפלל שם בדמעות.

"ועוד דבר שאמרו בהלוויה: הוא תמיד היה איפה שצריך אותו. אם התקיים אירוע גדול עם המון אנשים, הוא הבין שכנראה לא כזה חשוב שהוא יילך לשם. אבל אם הוא שמע שיש שמחה או חלילה הלוויה בלי מספיק קהל – לשם הוא מיהר. זה הפוך מהטבע של רובנו, אבל הוא לא חיפש איפה יהיה יותר מכובד, או איפה יהיה יותר כיף. הוא בדק היכן הוא יכול להועיל יותר".

תודה, יוסף, על ההספד המאולתר הזה. לזכרו.

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.