איך מתייחסים לנער מרדן, לצעיר שמאכזב את הוריו? למה יצחק אבינו בירך את עשיו, למרות התנהגותו? הנה התשובה של רבי חיים בן עטר (ה"אור החיים"): לא היו כאן טעות או בלבול. יצחק אבינו ראה לעומק, ולכן ראה את הטוב שיש בעשיו. הוא חשב שאת הצייד האלים הזה אפשר לנתב לכיוון חיובי. וכך כותב רבי חיים בן עטר:
"יצחק היה חפץ לברך עשיו הרשע, כי חשב שבאמצעות הברכות יתהפך למידת הטוב וייטיב דרכיו. כי הצדיקים יכאבו בעשות בניהם רשע, והיה משתדל עמו להיטיב. ואפשר שהיה מועיל".
שלוש המילים האחרונות הן מהפכה של ממש: "ואפשר שהיה מועיל". אנחנו כבר רגילים לומר שיעקב היה צדיק ועשיו היה רשע, אבל בזמן אמת מתברר שאפשר היה לתקן זאת. צריך ללמוד מיצחק אבינו, שהאמין שאפילו עשיו יכול להשתנות. עם היחס הנכון, עם ברכה ותפילה, עם קירוב ואהבה – אפשר שהיה מועיל.
