הכי קל ללעוג ולבטל. אם משהו נשמע עתיק ולא מעודכן, ואנחנו לא קולטים אותו בשכלנו המוגבל תוך שנייה וחצי – הוא בטח לא רלבנטי, ויכול גם להפוך לאחלה חומר לבדיחות ציניות על המסורת שלנו. פרשת "חוקת" שקראנו השבת נפתחת במילים "זֹאת חֻוקַּת הַתּוֹרָה" ומתארת נושא שנחשב לתעלומה עד היום – פרה אדומה. דורות של פילוסופים וחכמים דנים בשאלה הזו – האם יש בכלל טעמים וסיבות לכל מצווה? האם יש טעמים גלויים ולצידם טעמים נסתרים? האם אנחנו חייבים להבין הכול?
הנה רק משפט אחד של הרמב"ם, אחד מגדולי המחשבה בכל הדורות, בסוגיה העמוקה הזו: "ראוי לאדם להתבונן במשפטי התורה הקדושה, ולדעת סוף עניינם כפי כוחו, ודבר שלא ימצא בו טעם ולא ידע לו עילה – אל יהיה קל בעיניו... ולא תהא מחשבתו בו כמחשבתו בשאר דברי החול". מצד אחד – צריך לנסות להבין, ללמוד, להתאמץ. מצד שני, תמיד יהיו דברים נסתרים. גם אם הם לא אופנתיים, גם אם לא מבינים אותם לגמרי, צריך להיזהר מאוד מלזלזל בהם.
