בשבוע של פריימריז וסקרי בחירות, פרשת השבוע ("פנחס") מעניקה לנו הגדרה יפה למנהיג: "איש אשר רוח בו". במילים האלה מגדיר אלוקים באוזניו של משה את היורש שלו, יהושע. מה שהעם צריך אחרי פטירת משה הוא איש אשר רוח בו.
ולמה הכוונה? יש שלל פירושים, כולם מרתקים. הנה פירושו של הרב אביגדור נבנצל: איש רוח הוא אדם מרוכז, ממוקד מטרה, יסודי. הוא לא בודק כל חמש דקות מה רץ בפיד בפייסבוק – ואז מגבש את דעתו המעודכנת. הוא אדם יציב יותר, נצחי יותר, עמוק יותר. נכון, הוא לא הכי עדכני וטרנדי, לא תזזיתי כמו המבזק האחרון, לא מתחנף לדעת הקהל ולמה ש"נכון" לאותו בוקר. הוא לא מסית ומסכסך כדי לגרוף לייקים, ולא מרדד את הטיעונים של הצד שכנגד רק כדי שהטיעון שלו יישמע יותר טוב. הוא גם לא מנוהל על ידי יועצי תקשורת. "יהושע לא זז מתוך האוהל", מספר לנו הרב אביגדור נבנצל.
"יהושע לא מש לרגע ממשה רבנו, מהלימוד, מהריכוז. הוא לא בדק כל בוקר מה אומרים בשווקים. ודווקא לכן – הוא הוא המנהיג הכי מציאותי, מחובר וריאלי. איש אשר רוח בו".
