החודש מציינים 132 שנים לפטירתו של הרב עבדאללה סומך, ממנהיגי יהדות עיראק. הנה סיפור עליו שמתאים לחודש אלול, מתוך אתר "חכימא":
פעם ניגש אליו אדם וסיפר לו בבכי על כל חטאיו ומצוקותיו, וביקש את עצתו של הרב. מידי פעם שאל הרב שאלה להבהרת הסיפור, והאיש ענה ולבסוף אמר שאין לו שום תקווה. הרב סומך הביט בו ואמר: "ו...", אבל האיש לא הבין מה כוונתו. הוא הביט ברב במבט תמה והשיב: "כאן הסיפור שלי נגמר".
חייך הרב סומך ואמר: "ו...", אך האיש עדיין לא הבין. הסביר הרב: "מתי מסתיים סיפור? כשאתה מחליט לסיים אותו. אפשר לספר על חטא, ואפשר להמשיך ולספר כיצד תתקן. כשסיפור לכאורה נגמר, תמיד אפשר להוסיף לו סוף חדש. הסוד הוא באות ו' שפותחת אופק חדש, שמלמדת שיש המשך".
לפעמים אנחנו מרגישים תקועים (בעבודה, בנישואים, בהתפתחות האישית, מול הילדים ועוד). אנחנו לא יכולים לשנות את מה שכבר קרה בעבר, אבל יכולים להמשיך ולכתוב סוף חדש, ולהפוך את העבר לחלק קטן יותר, לפרק אחד בתוך סיפור חיינו הגדול. בזמן מצוקה, ו' החיבור מאפשרת לנו לא להיתקע במקום אלא להמשיך, וכמו הרב סומך לומר תמיד: ו...