ואכלת ושבעת וברכת

"וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ" – זה המקור למצווה ושמה ברכת המזון, שמופיע בפרשת השבוע. לפני ואחרי שאוכלים - עוצרים לברך, להודות לאלוקים, לבקש. הנה הסבר יפה על המצווה הזו, שכתב הרב אהרוני ברנשטיין:
"כדאי להקשיב לסיפור שהאוכל מספר לנו. נוכחותו של אלוקים בתוך הצלחת שלנו היא מפתיעה וגם מרגשת.
זה מתחיל בברכה שלפני האכילה. הצלחת צבעונית, הבטן מקרקרת, אבל אנחנו עוצרים כדי להודות. הבלימה הפתאומית הזו, לפני ההסתערות על האוכל, מעניקה לנו כוח של איפוק וגבורה.
ולאחר האוכל, כשאנחנו רוצים כבר למהר הלאה, אנחנו עוצרים שוב כדי לברך. ברכת המזון מלמדת אותנו להתבונן לאחור, להוקיר ולהודות לאלוקים על הטובה.
ברכת המזון מלמדת אותנו שדחיית סיפוקים – נותנת סיפוק.
כשמקדשים את האכילה, מגלים שהמזון הוא גשר שמחבר בינינו לבין אלוקים. זו חוויה עמוקה בהרבה מסתם תדלוק. תנסו. בתיאבון" .