אנחנו בעידן יהודי חדש. הנה למשל משפט שלא היה נאמר פעם: קיבוצניקית מכפר עזה הייתה הנואמת המרכזית בכנס השנתי של נשות חב"ד.
ענת אלקבץ היא אמא של סיון אלקבץ שנרצחה יחד עם בן זוגה נאור בשכונת הצעירים בכפר עזה. בפני רבניות ואלפי נשים בבנייני האומה, אמרה השבוע בהתרגשות מה מסקנות "ועדת החקירה האישית" שלה:
"היינו נצורים ב-4 ממ"דים שונים במשך 22 שעות, ויצאנו אחרים. סיון ונאור ו-1,200 נשמות שעזבו את העולם ביום שמחת תורה, נרצחו באכזריות רק על עצם היותם יהודים.
הבת שלי נרצחה כיהודייה, ומאז אני שואלת מה זה אומר. האם זה מספיק שנולדתי לאמא ואבא יהודים? זהו? מה זה להיות יהודייה כפרט? מה זה להיות חלק מעם? מה זה דורש ממני ומכל אחת מאיתנו?".
ואז ענת שיתפה בתחילתה של תשובה, שמתגבשת אצלה:
"על בשרנו למדנו לאן יכולה להגיע שנאה. הם שונאים אותנו. זו השפה שלהם, זה החינוך שלהם לתינוקות, השנאה טבועה בהם. אז בואו גם אנחנו נשתמש בכוח הטבעי שלנו ונשריש אותו מילדות, מינקות. כוח של אהבה, של זהות יהודית, אמונה, שמחה, אחדות. בואו נעורר כל תינוק בצד שלנו לכך, מגיל אפס. בואו לא נפחד להכניס את היהדות למערכת החינוך הממלכתית. הצדק והמוסר שלנו הם האמת. אני לומדת יותר ויותר תורה, חסידות, פרשת השבוע – איך לא ידעתי על האוצרות האלה?
לא צריך להגיע לגיל 57 ולא צריך לאבד בת כדי לשאול שאלות על זהות ועל השליחות שלי בעולם".
תודה, ענת יקרה. וגם מזל טוב. בשבת, בעלה שמעון היה הסנדק של הנכד החדש שלהם - אורי. ההשראה לשם, מתוך נבואת הנחמה: "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ".
