לשבת הנוכחית יש שם – "שבת זָכוֹר". בתי הכנסת יהיו מלאים במיוחד בשבת בבוקר, כי זו מצווה לבוא ולשמוע את הקריאה השנתית הזו בתורה: "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם". הנה כמה מחשבות על עמלק תשפ"ה:
* קודם כל, זוהי תזכורת שנתית לקיומו של רוע מוחלט. נדמה לי שרוב הישראלים והיהודים התפכחו כבר מזמן, אבל חשוב לזכור ולהזכיר לעצמנו ולעולם: יש טוב ויש רע, יש אמת ויש שקר, אי אפשר להכיל נרטיבים סותרים ולא תמיד יש "שני צדדים". כשיש טרור, רצח ואלימות – צריך להשמיד אותם. "תמחה את זכר עמלק מתחת השמיים, לא תשכח".
* ומיהו עמלק? אנחנו קוראים את הפסוקים האלה בכל שנה בשבת שלפני פורים, החג שבו המן, שהיה צאצא של עמלק, ניסה להשמיד אותנו. כי עמלק לא שייך להיסטוריה. הרוע המוחלט עדיין לא נעלם. פעם עמלק, פעם המן, פעם היטלר, פעם סינוואר.
* הפסוקים מזהירים אותנו שדווקא אחרי שנתיישב בארץ ונרגיש בטוחים ושלווים, אנחנו עלולים לשכוח את המסר הזה. המריבות בינינו עסיסיות יותר, זמינות יותר, אבל התורה מבקשת שנזכור מי האויב האמיתי שצריך להשמיד. לא משנה מי היריב האידיאולוגי שלך, הוא לא עמלק. תבדיל בין עיקר לטפל, בין מחלוקת בין אחים לבין שטן רצחני. תשקיע את האנרגיה והפוקוס באויב האמיתי.
* ומתי עמלק מגיע? התורה מתארת את התזמון שבו האויב תוקף. כשהעם "עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים". כשאנחנו כבויים ומיואשים, בלי יראה, בלי זהות וכיוון. במובן הזה כל פעולה אקטיבית של שמחה, בנייה ואמונה, היא חלק מהניצחון על הרוע המוחלט.
שבת שלום.
