תרבחו ותסעדו. המימונה, חג האמונה, נחגגת הערב ומחר, באיסרו-חג של פסח. יותר מהמופלטות, יש במימונה את מה שאנחנו הכי צריכים עכשיו – אמונה. זה המשאב המרכזי שלנו אלפי שנים, גם כעת במציאות מאתגרת, לפעמים מבלבלת.
חשבתי בחג על מרים הנביאה, שהביאה איתה את "תוף מרים" ביציאת מצרים, ויחד איתה עוד נשים. למה הן לקחו תוף? כשאנשים בורחים, הם לוקחים רק את מה שהכי חשוב. ממתי אדם שנמלט לוקח תוף? אבל מרים ידעה שהיא תצטרך אותו כדי להודות ולשיר. היא האמינה שיש אתגרים, אבל יהיה טוב. התוף סימל את האמונה העמוקה שכל ההבטחות העתיקות – יתממשו. שאלוקים יגאל את העם לבסוף.
והנה, הים נקרע, המצרים טבעו, עם ישראל שר את שירת הים. בהמשך העם הגיע להר סיני ולארץ ישראל. מרים צדקה. האמונה שלה לא הייתה נאיביות, אלא ריאליות. היא קידמה את המציאות, דחפה קדימה את הגאולה.
שנזכה למנות גדושות של אמונה ושמחה, ולבשורות טובות.
