רוצה לקבל עדכונים למייל?

נשמח לשלוח לך באופן אישי סיכום שבועי מצוות האתר:

שמעתם מה אמר השגריר החדש? טור לפרשת אחרי מות קדושים תשפ"ה

מייק האקבי בשילה הקדומה, אביגיל ג'ונס, שגריר פנמה מברך את אלעד גנוט, אורי אורבך
מייק האקבי בשילה הקדומה, אביגיל ג'ונס, שגריר פנמה מברך את אלעד גנוט, אורי אורבך

1

"קדושים תהיו". זה הציווי שפותח את פרשת "קדושים" שקוראים השבוע בתורה, יחד עם פרשת "אחרי מות". פרשנינו מסבירים ש"קדושים תהיו" זו קריאת כיוון לכולנו. אחרי המילים האלה הפרשה מפרטת עשרות מצוות, בכל תחומי החיים, בבקשה לקדש את מעשינו. לפני שנכנסים לארץ, אנחנו מקבלים הוראות שנוגעות למשפחה ולחינוך, לחקלאות ולחגים, לכלכלה ולצדקה – כדי לבנות פה חברה טובה, הרבה יותר טובה ממצרים שממנה יצאנו. ובלב הפרשה מופיע גם הציווי "ואהבת לרעך כמוך". הנה כמה דוגמאות של קדושה ואהבה כזו בישראל, השבוע. דברים קטנים־גדולים שקרו מתחת לרדאר.

2

נתחיל בתיקון חשוב שבחורה צעירה כנראה חוללה. ההודעות בקבוצות הווטסאפ בירושלים הגיעו בזו אחר זו במוצאי השבת שעברה: "עכשיו בבית הלוויות שמגר, בחורה בודדה מובאת למנוחות, היא התגיירה ועלתה לארץ, ואין מי שילווה אותה".

בתוך זמן קצר היו שם מאות אנשים, ללוות אותה בדרכה האחרונה. אבל בחייה, לא היה מספיק מי שילווה אותה. מאז ההלוויה הגדולה הזו כבר כתבו עליה בכמה פורומים, אבל זה לא עניין שכונתי ירושלמי. יש עניין לציבור.

אז הנה סיפורה של אביגיל ג'ונס. היא בת 32. עלתה לבד מפולין לישראל, ודבקה ביהדות. אמא שלה נפטרה, אביה הלא־יהודי חי בפולין. לאחרונה הרגישה לא טוב והלכה לחדר מיון כמה פעמים ואפילו אושפזה בגלל וירוס, אבל שוחררה וחזרה הביתה לנוח, ושם נפטרה לבדה. ארבעה ימים חלפו עד שגילו אותה.

"אביגיל", אמר אחד הרבנים שהספידו אותה, "את מלמדת אותנו להיות יותר רגישים, לשים לב לאנשים השקופים. מדברים על תשומת לב לנשות המילואימניקים, וזה נכון. מדברים על חיזוק למשפחות שכולות, וזה נכון. אבל זה בעצם לכולם, כולם, כולם. אין גבול לרגישות ולתשומת הלב".

בבתי הכנסת בשכונת נחלאות שבה גרה ("כורזין", "מעיינות" ועוד) ערכו אירועים לזכרה, ודיברו על האתגר בחברת השפע: אנשים היום לא מתים מרעב, אבל הם רעבים לקשר אנושי, לקהילה. המקרה של אביגיל עורר סערה כי בדרך כלל אנחנו שומעים על קשישים עריריים, לא על צעירה בת 32. המסר ברור: חפשו את אביגיל בשכונה שלכם.

3

שגרירים של מדינות זרות ערכו השבוע ביקורים מרגשים במיוחד בארץ. עזרא כהן הוא שגריר פנמה בישראל. רות קבסה אברמזון ליוותה סיור ראשון שלו בבקעת הירדן. "הלב התמלא בגאווה", היא סיפרה. "עם כל חקלאי שפגשנו, עם כל מטע, עם כל תגלית טכנולוגית־חקלאית. למדנו על שיטות מדהימות של השקיה ושל השבחת התמרים, וביקרנו עם השגריר בחוות הבודדים ששומרות על שטחים נרחבים בבקעה".

שיא הביקור היה בחווה של אלעד גנוט, שסיפר על בתו אביה שנרצחה בנובה. השגריר הקשיב לסיפורה וגם להתמודדות ולהנצחה המופלאה של המשפחה. בסוף המפגש השגריר עזרא כהן קם, הניח את ידיו על ראשו של אלעד, ולא כשגריר אלא ככהן, בירך אותו בברכת הכהנים.

למחרת, הגיע שגריר ארצות־הברית החדש מייק האקבי לאתר שילה הקדומה. אליענה פסנטין שהדריכה אותו שם כל כך הרבה פעמים בעבר, הפצירה בי לראות את הנאום המלא שלו, ולא להסתפק בכותרות. היא צדקה. שווה צפייה. "אני מתרגש לבוא כשגריר למקום שבו עם ישראל בנה את המשכן, עוד לפני בית המקדש. אני קורא למקום הזה 'יהודה ושומרון' כי לומר משהו אחר יהיה פשוט אנטי־תנ"כי, בניגוד לאמת".

באותן שעות בדיוק התנהלו דיונים על המדיניות של טראמפ בתימן, והאם לכאורה הוא בידל עצמו מישראל. האקבי סיפר: "כשקיבלתי את התפקיד, טראמפ נתן לי פתק שכתב בכתב ידו, עם תפילה לשלום ירושלים וביקש שאלך ואגיד את התפילה בכותל. הגעתי לאחרונה לכותל לומר אותה בשם 330 מיליון אמריקאים".

ראש מועצת בנימין ישראל גנץ ידע כבר הרבה ממשלים אמריקאיים. כאלה מילים הוא עוד לא שמע: "סליחה אם השפה הרוחנית שלי מפריעה למישהו", המשיך האקבי, "אבל איך אפשר לתאר את ישראל במילה אחרת חוץ מהמילה נס? האנושות חייבת לכם חוב גדול, אנסה להחזיר קצת ממנו בכהונתי. במקום הקדוש הזה אני מצהיר: אפעל לכך שכל אם ישראלית שמשכיבה את ילדיה לא תפחד לעולם מאזעקה שתאלץ אותם לרוץ למקלט. אז באתי לומר לכם: אתם לא לבד. לא לעמוד לצידכם – זה לא לעמוד לצד אלוקים. לא לעמוד לצידכם – זה פשוט לפעול לרעתנו. כי מי שאיתכם – יבורך".

4

המילים האלה מופיעות בפרשת השבוע, כחלק מאותה קדושה שצריכה לאפיין את כל תחומי החיים, גם את היחס לקשישים. השר לענייני גמלאים, אורי אורבך ז"ל, יזם פרויקט נפלא – "שבת והדרת". בשבוע שבו קוראים את הפרשה הזו, יתקיימו אין־ספור מיזמים שמטרתם להוקיר את המבוגרים של הקהילה.

בבתי הכנסת יעלו לתורה האנשים המבוגרים ביותר. בבתי הספר ובגני הילדים ילכו לבקר בבתי אבות ובבתיהם של קשישים. ברחבי הערים יתלו שלטים שמצדיעים למייסדי העיר.

אורבך לא זכה להזדקן כקשיש, אבל הותיר מורשת יפה בתחום הזה. "מפני שיבה – תקום חברה", נאם בכנסת כשהציג את היוזמה. "אנשים מבוגרים עולים לכותרות, לצערנו, בגלל אלימות שמופנית נגדם. יש לנו הזדמנות להדגיש דווקא את תרומתם ואת ניסיון חייהם. לא צריך תקציבים מיוחדים, צריך מודעות ותשומת לב".

שבת שלום.

הסטטוס היהודי:

"בפרשה כתוב: 'ואהבת לרעך כמוך, אני ה'. בדרך כלל משמיטים את שתי המילים האחרונות בפסוק הזה ואומרים רק: 'ואהבת לרעך כמוך'. אבל למה אני אמור לאהוב את השכן שלא תמיד מוצא חן בעיניי? ולאהוב גם את מי שאני אפילו לא מכיר? התשובה היא: אני ה'! כיוון שאני בראתי את שניכם, בצלם אלוקים. יש בשניכם חתיכה של נשמה אלוקית, שמחברת אתכם ביחד" (חנן פורת)

השיעור השבועי לפרשת אחרי מות קדושים תשפ"ה

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.