איך מטפלים בתלונות, קיטורים וחוסר מוטיבציה? בפרשת השבוע, עם ישראל מתלונן רבות על האוכל, על המסע לארץ ישראל, ואפילו מביע – איזה פייק-ניוז – געגועים עזים לאוכל הטעים במצרים.
הרב יעקב אדלשטיין סיפר על כך את הסיפור הבא: כשאדם אוכל, הוא פותח את פיו וסוגר אותו עשרות פעמים רצופות, אבל אינו מתעייף כלל. אבל אם אדם שלא אוכל ינסה לעשות את אותן הפעולות, לפתוח ולסגור את הפה ולהזיז את הלשון, הוא יתעייף ויתקשה להמשיך. כשהוא אוכל, הוא מרגיש שיש תכלית וטעם בפעולות שלו, זה לא לחינם. כדי שהעם ימשיך במסע ויצליח בו – הוא צריך להבין למה, ולחוש טעם.
זו השאלה הבסיסית כשעוסקים במצוות, בחינוך ובשלל משימות החיים – האם האדם מרגיש סיבה לעשייה, או שהוא כמו אותו אחד שלועס בלי אוכל בפה, ללא כל תכלית? ברגע שיש משמעות – אפשר להמשיך.
