יברכך

היה ראוי לדבר רק על יגאל יהושע ז"ל. בן 56, קורבן של לינץ' בלוד, שנרצח על ידי פורעים בתוך מדינתו.

היה ראוי לדבר רק על גרשון פרנקו ז"ל, נכה שהתגורר לבדו ולא הגיע למרחב המוגן, ונהרג מפגיעת טיל ברמת גן.

היה ראוי לדבר רק על אלעד ברזילי, המורה, אב לארבעה, קורבן הלינץ' בעכו, שאתמול חל שיפור במצבו והוא החל להגיב לסביבה ואפילו לחץ יד.

היה ראוי לדבר על עוד קורבנות, שחלקם לא עולים כלל לכותרות. לדרוש בשלומם, לבדוק מה מצבם. ובכלל, לבדוק באמת מה שלום כל עיר ויישוב, מה שלום כל משפחה בממ"ד, ומה שלום כל משפחה שאפילו ממ"ד אין לה. אבל אירוע רודף אירוע. זירה רודפת זירה. אתה שומע על בעל חנות שנבזזה והופ, על מתנדבים שבאו לשפץ בית כנסת שנשרף, והכול חשוב ודחוף ויקר, ואנחנו לא מספיקים לתת תשומת לב לכל מה שמתרחש.

אז הסתכלתי על פרשת השבוע, ומצאתי שם מילים שמתאימות לכולנו כעת, בכל מקום ובכל התמודדות:

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר, כֹּה תְבָרְכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אָמוֹר לָהֶם:

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ.

יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ.

יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם.

אמן.