1 בספטמבר שמח לכולם. ידידיה מאיר כתב על היום הזה מזווית קצת אחרת:
"מה תענו אם ישאלו אתכם מהו רגע השיא בימים האלה, באלול ובתשרי? בטח יש מי שיבחר ב'כל נדרי'. השני יזכיר את תפילת נעילה. השלישי ידבר על תקיעות השופר בראש השנה, והכול נכון.
אבל אחד השיאים של החודש הזה קורה כבר עכשיו. בא' באלול (בשבוע שעבר, כשתלמודי התורה והישיבות נפתחו) וב-1 בספטמבר (היום, עם פתיחת בתי הספר). הימים הראשונים האלה של תחילת שנת הלימודים ספוגים בתפילות מעומק הלב.
שניים וחצי מיליון תלמידים חוזרים היום לספסל הלימודים, ומיליוני הורים מתפללים עליהם.
נכון, אין לנו מחזור ביד, ארון הקודש לא פתוח, אנחנו לא צמים, אבל הלוואי שהיינו זוכים בתפילות של ראש השנה ויום הכיפורים לכוונה פשוטה וטהורה כזאת, לדיבור אמיתי עם הקדוש ברוך הוא, כמו ברגעים האלה, שבהם אנחנו שולחים את הילדים שלנו למערכת החינוך ומקווים ומאחלים ורוצים בטובתם.
בהצלחה. שיתקבלו התפילות".
