האירוע המרכזי בפרשת בשלח הוא קריעת ים סוף. מה המשמעות שלו?
כך נהג להסביר הרב יואל כהן: לרוב, האמת הטהורה מכוסה על ידי שקרים, הסחות-דעת ושאר גורמים שמסתירים ומפריעים. ופתאום, בקריעת ים סוף, היה רגע אחד שבו הכול היה גלוי לעיניים, בלי שום כיסויים – הים נבקע וכולם ראו את היבשה.
תדמיינו רגע שבו כל העצבות והייאוש נעלמים לטובת השמחה. רגע שבו כל הציניות מסתלקת לטובת האמונה. כל השקר והזיוף נעלמים, ופשוט רואים את האמת בעיניים. בקריעת ים סוף בני ישראל ראו כך את המציאות, באופן מתוקן ובהיר, ובהמשך גם שרו על כך את "שירת הים" המפורסמת.
פרשת השבוע מזכירה לנו שמה שגלוי לעין, מה שחשוף, קולני, מפורסם ומדובר, הוא לא חזות הכל. גאולה מסתתרת לעתים דווקא ברובד שנסתר וסמוי ועדין ולא נראה כלל. יש למציאות רובד פנימי שצריך לחשוף. לא תמיד רואים במבט ראשון ושטחי את הכול.
