והפעם – קטע מקסים, בפרט לראש חודש ניסן שחל היום, שכתבה ד"ר מירי כהנא ממכללת "אפרתה":
"עם פרוץ הניקיונות לפסח רציתי לשתף במחשבה שאני חוזרת ומזכירה לעצמי: כל הניקיונות האלו באו עלינו רק בגלל שאנחנו עשירים גדולים. לא אני אישית. כולנו. אנחנו גרים, כל משפחה, בבית משלה. יש חדר נפרד להורים, מטבח, מקלחת ושירותים. הבתים שלנו מלאים ברהיטים, בבגדים, בכלים ובאוכל. הילדים שלנו שבעים עד כדי לשכוח חבילות שלמות של חטיפים במגירה, ולהשאיר בתיק כריכים שאפילו לא טעמו מהם. כמה אנחנו רחוקים מהדיונים ההלכתיים של פעם על תנור ציבורי לכמה משפחות, על שמלתו היחידה של העני שצריך להחזיר לו מדי בוקר אם נלקחה כמשכון, או על כביסת הבגד היחיד שיש לאדם לקראת שבת. משנה לשנה קשה יותר למסור בגדים במצב משומש, וגם מי שממש עניים, נדיר שרעבים ללחם. אני בטוחה שלכל אחד מאיתנו יש לפחות סבא רבא אחד שהיה יוצא מגדרו מרוב שמחה והפתעה אם היה רואה את הרווחה העצומה שניניו חיים בה. לכן מדי פעם אני מזכירה לעצמי לעצור את המחשבות על כמה עוד יש לנו לנקות ולבשל, ולחשוב פשוט על כמה יש לנו".
חודש טוב!
