היום הוא יום פטירתו של הרב שמחה קוק זצ"ל, הרב של העיר רחובות במשך יותר מ-50 שנה. הנה כמה סיפורים קטנים על אדם גדול:
- משפט אחד שמעתי מכל מי שהכיר אותו, שוב ושוב: "לי? לי היה קשר מיוחד איתו". זה מדהים. אלפי בני אדם שהרגישו שלהם, ורק להם, היה קשר מיוחד איתו. הם לא טעו. כל אחד באמת היה יקר וחשוב לו אישית.
- אהבת ישראל אמיתית – היא גם להיאבק על מה שחשוב, כי אכפת לך. ניקח את נושא השבת, כדוגמה. מדהים איך הנחיל את ערך השבת בעדינות, בחיבה, לכל הציבורים, גם למי שכבר שומר אותה. למשל - הוא עודד אנשים במשך לשנים לערוך את שולחן השבת המשפחתי כבר ביום חמישי בלילה, ולפרוס עליו מפה לבנה, כדי להכניס את אווירת השבת מוקדם יותר הביתה.
- מול הניסיון לפתוח קניון ברחובות בשבת, הוא לא יצא בהפגנות ובצעקות "שאבעס" אלא יזם מעמד של קבלת שבת ושירי שבת. תושבי רחובות, והוא בראשם, פשוט עמדו ושרו ביחד שירי שבת מול הקניון. מוכרים שפתחו את חנותם בשבת זוכרים איך הזמין אותם לסעודת שבת בביתו. והם הגיעו. פעם אחת תנועת הצופים בנתה מחנה אוהלים בשבת בבוקר, ממש סמוך לביתו. הרב לא יכול היה להתעלם. הוא לקח גביע, יין ועוגיות, ירד אליהם וערך להם קידוש גדול לכבוד שבת.
- הייתה לו יכולת לרומם את כל מי שפגש, ולגרום לו להבין שהוא חשוב, שהוא בשליחות. שומר בבית ספר יסודי זוכר איך בכל פעם שהרב נכנס להרצאה בבית הספר, הוא היה עוצר לידו: "אשריך שאתה זוכר לשמור על בית ספר של ילדי ישראל!". משפט אחד כזה מספיק לפעמים כדי לשמח אדם ליום שלם ולתת משמעות לעבודתו.
- לפני כמה שנים העירייה חגגה יום הולדת לתושבי העיר שהגיעו לגיל 100. אחד הקשישים סיפר: "כולם כאן הצטלמו איתי היום ובירכו אותי, אבל רק אחד, הרב שמחה, הזמין אותי מחר לביתו לסעודת שבת...".
לזכרו.
