הקטע הבא מיועד לכל מי שקם בבוקר בימים אלה למלאכת יומו בתחושה עצובה וקשה:
אחד השירים היפים של נעמי שמר הוא "לא תנצחו אותי". לפי השם, אפשר היה לצפות לאיזה שיר-עם צבאי, אבל נעמי כתבה שהדרך לניצחון של עם, היא פשוט הרבה מאוד אנשים שקמים בבוקר למשימת חייהם – ללמוד, לבנות, ליצור:
"מחלוני אני רואה רחוב כמו נהר גואה,
ואנשים לעבודת יומם הולכים.
ותינוקות של בית רבן עם הילקוט שעל גבם,
ובידיהם כמה ענפי הדס פורחים.
פתאום זה בא ומתבהר, ולעצמי? אני אומר:
לא תנצחו אותי,
לא מנצחים אותי כל כך מהר".
למה אדם שקם לעבודה וילד שהולך לבית הספר, הם סיבה לניצחון? כי ההתמדה, העקביות, הפעילות היומיומית שהיא לכאורה שגרתית, המשך הפעילות שלנו מתוך אמונה בצדקת הדרך – כל זה הוא באמת סוד הניצחון, ניצחון החיים.
בדיוק את זה האויבים שלנו רוצים להפסיק. לכן כל פעולה של חיים, של בנייה, של מצווה ושל עשייה היום בבוקר – היא חלק מהתשובה. לא ינצחו אותנו כל כך מהר.
