"אין לי ספק שתהיו אנשים מצליחים", אמרתי למאות התלמידים בתיכון "פריש" בניו ג'רזי לפני כמה ימים. "אתם לומדים בתיכון יהודי פרטי ויקר, עם בוגרים מפורסמים בכל רחבי ארצות הברית. הציונים כאן בבחינות הבגרות הם מעולים, ואתם תלכו לקולג'ים הכי טובים שיש. מי מכם זוכר איפה בתורה כתוב 'איש מצליח'?".
לא מעט תלמידים זכרו. אנחנו הרי קוראים עכשיו בתורה על יוסף הצדיק, שמצטיין בכל תפקיד במצרים: "וַיְהִי אִישׁ מַצְלִיחַ".
אבל הפסוק הבא מסביר את סוד ההצלחה שלו: "וַיַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה' אִיתּוֹ, וְכֹל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה - ה' מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ".
זוהי כבר הגדרה חדשה ומהפכנית של הצלחה: יוסף לא מצליח רק כלכלית ומקצועית. הוא מצליח כי הבוס שלו רואה שה' איתו. הוא מצליח כי הוא מביא איתו לעבודה את הערכים שלו, כי בכל מקום רואים מה האמונה שלו. כל מי שפוגש אותו – בעצם פוגש דרכו את אלוקים.
זה מבחן לא רק אצל תיכוניסטים בניו ג'רזי, אלא אצל כל אחד מאיתנו. האיש המצליח הראשון בתורה מלמד אותנו לשאול: עד כמה ההצלחה שלנו מחוברת לערכים שלנו, ונובעת מתוכם?
שנהיה אנשים מצליחים, באמת.
